מוצאי בדר"ח מ"ח תש״מ

תוכן ענינים

• מוגה
• כמה דרגות ב"ויעקב הלך לדרכו", ושלימותו בב' חשון. (ס"א)
• הוראה מזה שב' חשון חל ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, והקשר לשמח"ת. (ס"ה)
• הקשר לפ' השבוע - כריתת ברית נח. (ס"י)
• בלתי מוגה
• שיחה א: ב"ויעקב הלך לדרכו" יש כו"כ דרגות ושלימותם - לאחר ראש חודש מר-חשון בימי המעשה (ביאור בענין תוספת שלימות בתורה ומצוות בכלל) וזהו הטעם להתוועדות; לתוספת שלימות בשמחה - עריכת "שבע ברכות".
• שיחה ב: התחלת ימי המעשה בשנה זו ביום השלישי - החיבור ד"טוב לשמים" ו"טוב לבריות"; וההוראה: בשמחת תורה, כשהתורה שמחה, אין הבדל בין "שמים" ו"בריות" והשמחה ביחד עם "בנך… הגר" וכו' היא בדרך ממילא אבל כן צ"ל גם בימי המעשה, ובכללות - לאחר המצב הנעלה צ"ל עבודה עם ענינים חומריים [ע"ד הדיוק בעניני קבלה ביחס לספר עמק המלך].
• שיחה ג: אמירת "לחיים" ע"י אלו שלא נכחו כאן בשמחת תורה.
• שיחה ד: לפעמים מוכרחים לדבר ע"ד התורה לא כפי שהיא בדרגא ד"שעשועי המלך בעצמות" לשלול טעויות בפסקי דינים; בדוגמת מה שדוד המלך שקרא לתורה בשם "זמירות", כי הי' המצור והי' צריך לפעול שמחה; בענין המצב בארץ הקודש דבגלל העדר ד"שויתי ה' לנגדי תמיד" וברכת התורה שמזכירה על "נותן התורה" אין מבררים הדין לאמיתו; כשם שחסידות גרמה לתוספת הידור בב' זוגות תפילין, הדרת פנים זקן וכו' כך, ויותר, לגבי יוקר וחשיבות התורה שאינו מתמעט ח"ו ע"י עבודת התפלה, ואדרבה - עי"ז מגיעים למעלה דתורה כפי שהיא "חכמתו ורצונו".
• שיחה ה: שייכות השיעור היומי בחומש - (ח, א) "ויזכור אלקים את נח וגו'" לראש חודש וליום שלישי; ביאור בג' הדרגות בכריתת ברית: א) דנח, ב) דאברהם, ג) דמשה רבינו במתן תורה - המשכה פנימית.
• שיחה ו: "ויזכור גו'" (הנ"ל הי' בראש חודש סיון, ושייך למתן תורה ולמעשה - ) צ"ל הוספה בנגלה ובחסידות בשקידה ובהתמדה והוספה בכל המבצעים.
• שיחה ז: הסיום בברכה שהיציאה לימי המעשה תהי' בשמחה ובניגון "כי בשמחה תצאו".