נח, בדר"ח מ"ח תשמ״א

תוכן ענינים

• שיחה א: הקשר המיוחד דשבת ר"ח וחיבורם יחד לענין השמחה; ביאור בענין קביעות ר"ח ע"פ בית דין "ואפילו מזידין", ע"פ תורת הרב המגיד דישראל מושרשים בעצמות ומהות; יש להתחיל עבודה באופן חדש ("הם עתידים להתחדש כמותה") למרות חושך הגלות ואע"פ שבחודש תשרי היתה העבודה בשלימות; המעשה בפועל - דהמבצעים כו' - הוא העיקר (ואין לעסוק בסגולות כו). (ס"א)
• שיחה ב: הדגשה נוספת בתביעה לעבודה חדשה - בפ' השבוע, אשר לאחר המבול "עולם חדש ראה" (נח), וכך צ"ל בעבודה כאו"א חיות ושמחה מחודשת אע"פ שבחודש תשרי עבד בשלימות כי "לעולם יראה עצמו… וכל העולם שקול כו'". (סכ"א)
• שיחה ג: שאלות בפשוטו של מקרא (ח, טז) - "צא מן התיבה אתה ואשתך גו'" ובענין שהחיות הטורפות לא הזיקו בתיבה, ורש"י אינו מבאר (לכאורה).(סל"א)
• הביאור בענין "צא מן התיבה" גו'. (סל"ה)
• בלקוטי לוי יצחק (ע' כט) - "לדוד מזמור לה' הארץ" - ארץ ישראל (בהמשך לביאור בפשוטו של מקרא) ביאור בענין המנעות נח מלעסוק בפרי' ורבי' אחר המבול, וההוראה - שלא לערוך ח"ו חשבונות ד"תכנון המשפחה" ואדרבה כו'. (סל"ח)
• שיחה ד: בשנת הקהל צ"ל הוספה מיוחדת בשמחה, ע"י "פקודי ה' ישרים משמחי לב" - כאו"א יקבל על עצמו הוספה בתורה ובצדקה בכל יום ויום (ובשבת - ע"י צדקה "משנה" בערב שבת); לפרסם ע"ד הצעה זו; מסיפור הגמ' (תענית כב, א) אודות "איניש בדוחי" - מקור לגודל ענין השמחה. (סמ"ט)
• שיחה ה: הביאור בזהר אודות ארץ ישראל והנהרות שסביבה ("על ימים יסדה ועל נהרות  יכוננה") וההוראה - בענין שלימות הארץ. (סנ"ח)
• שיחה ו: הביאור בפשוטו של מקרא (כיצד לא הזיקו החיות הטורפות שבתיבה) וההוראה - אודות אהבת ישראל (במכ"ש וק"ו מהחיות). (סס"ג)
• שיחה ז: ניגון "אתה יצרת" במנגינת "אתה בחרתנו". (סס"ט)