77

זו, שלכאורה היא שפת יתר, ולמה לא התחיל תיכף בגוף הענין "אתמול אמרת כו'"? (ג) איזו "שיחה" שלו בא אברהם לפרש^יג?

ב. ונ"ל שאכן זוהי כוונת רש"י בהע­תקת לשון זו ("אפרש לפניך את שיחתי"), להבהיר, שכוונת אברהם אבינו בדבריו אלה לא היתה לתמוה על דברי הקב"ה

[כי ע"פ פשוטו של מקרא אין לומר שאברהם אבינו הרהר אחרי מדותיו של הקב"ה. וכמפורש בפרש"י לעיל^יד ש­הקב"ה ניסה את אברהם "אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה" — דאף שהם דברים סותרים, מ"מ לא הרהר (אפילו) "אחר דבריו של הקב"ה". וכן מצינו בפרש"י להלן (ס"פ שמות^טו) בנוגע לנדו"ד, שזו היתה מעלת אברהם על משה רבינו, שא"ל הקב"ה למשה "הרהרת על מדותי, לא כאברהם שאמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע^ג ואח"כ אמרתי לו העלהו לעולה^ד ולא הרהר אחר מדותי" (והיינו, שלא רק שלא היתה אצל אברהם חלישות בקיום הציווי בפועל, אלא שאף במחשבתו לא עלה שום הרהור^טז "אחר מדותי")^יז. וא"כ ודאי, דגם בסוף הענין, כאשר גדלה הסתירה ש"עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך" — לא הרהר אברהם אחר מדותיו של הקב"ה (ומה גם להביע תמיהתו בדיבור)],

אלא לפרש לפני הקב"ה את כוונתו (של אברהם) בדבריו הקודמים לזה^יח.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org