משולחן הארי
שם ס"ד
שם ס"ד
אע"פ שמן הדין יום הכיפורים מותר בהספד, שאינו יו"ט כלל ואין בו מעלה אלא שמצוה לאכול בו, מ"מ נוהגין לעשותו יו"ט, ואין מספידין בו אלא על חכם בפניו, או ביום שבאה שמועתו שמת שהוא כמו בפניו כמ"ש בסי' תקמ"ז ע"ש. וכן אין אומרים צידוק הדין אלא על חכם בפניו.
לעיל סי' תכ"ט ס"ח פסק רבנו לענין חודש ניסן וז"ל: ואין אומרים צידוק הדין וקדיש שלאחריו אפילו היה המת תלמיד חכם מופלג וגדול הדור, אלא דורשין עליו ואומרים קדיש אחר הדרשה אם הוא תלמיד חכם, עכ"ל. ודלא כמ"ש כאן לענין עיוה"כ דשרי לומר צידוק הדין על חכם בפניו1.
ומשום הכי הוסיף כאן רבנו "שאין בו יו"ט כלל ואין בו מעלה", כדי לבאר טעם החילוק בין עיוה"כ לחודש ניסן, שעיוה"כ הוא יום שאין בו מעלה כלל, משא"כ חודש ניסן יש בו מעלה, כמ"ש רבנו בסי' תכ"ט שם (ס"ט) שבא' בניסן התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם וכו' לפיכך נוהגין לעשות כולו קודש כעין יו"ט, וכיון שהמנהג הוא מצד מעלת היום חמיר טפי ואין אומרים בו צידוק הדין אפילו על חכם בפניו.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- מזהה
- rh-7hmmj4pt
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.