משולחן הארי
סי' ל"ב סס"ג
סי' ל"ב סס"ג
אורך ורוחב התיתורא יש לה שיעור, שיהיה לכתחילה יותר מכאצבע לכל הפחות, שהרי אמרו חכמים מקום יש בראש להניח ב' תפילין, ואם היו כשרים בכאצבע היה מקום להניח ג' תפילין.
ובקו"א סקי"ג: עיין תוס' ורא"ש שמכאן ראיה לשימושא רבא דבעינן אצבעים, ובשימושא רבא מבואר בהדיא דהיינו לכתחילה, וא"כ הוא הדין ליותר מכאצבע, דלא כעולת תמיד.
ראיתי לחכם א'1 שהקשה על דברי רבנו בקו"א כאן, דמאי מדמה הראיה לשיטת השימושא רבא דבעינן אצבעיים להראיה דבעינן עכ"פ יותר מאצבע, והרי הראיה לשיטת השימושא רבא אינה ראיה גמורה כמ"ש המרדכי בהלכות תפילין, משא"כ הראיה להא דבעינן עכ"פ יותר מאצבע היא ראיה גמורה כמ"ש בביאור מהרמ"ב על המרדכי שם.
ובאמת אין זו קושיא, דמ"ש השימושא רבא דרק לכתחילה בעינן ב' אצבעות אין זה מחמת שאין לו ראיה גמורה, דלו יהא רק ספק, הרי זה ספק בדאורייתא ולמה רק לכתחילה, אלא ע"כ ס"ל דכל המאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין הוא לענין שיעור לכתחילה ואין ללמוד ממנו שיעור לעכב, וא"כ ה"ה לענין פחות מאצבע, כיון שהראיה לזה היא מאותו מאמר דמיירי בשיעור דלכתחילה.
ולפי דברי רבנו יתורץ גם מה שהקשה שם דאיך אנו מכשירין תפילין של ד' אצבעות וגם תפילין יותר קטנים מכאצבע, דממ"נ מאחר שיש מקום רק לב' תפילין ולא לג' כהוכחת הר"י שברא"ש, א"כ אם נאמר שכאצבע כשר, הרי ע"כ צ"ל שמקום ב' תפילין הוא כאצבעיים, וא"כ איך אנו מתירין תפילין של ג' וד' אצבעות. וכתב שלא מצא פתרון לדבר עד שהוכרח לחדש מנהג שהיה נהוג בזמן הש"ס להניח תפילין של אצבעיים אף שאין זה מצד הדין, ועל זה אמרו מקום וכו' להניח ב' תפילין, אבל מן הדין אין שיעור בדבר, ועשה בזה מחלוקת בין הר"י לשאר הראשונים אם יש לתפילין שיעור מן הדין.
ולפי דברי רבנו אין כאן קושיא כלל, כי יש שיעור מן הדין אלא דהשיעור הוא רק לכתחילה ולא בדיעבד (וכמו השיעורים דהידור מצוה שאינם מעכבים בדיעבד אף אם הם מה"ת, ואכ"מ), ואין צורך בפתרון.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות תפילין
- מזהה
- rh-1n4bnbgp
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.