RebbeHub
עב · EN
ספרייה

אור התורה, במדבר כרך ב

תשיט

ואח"כ נמשך ומתחלק לחדשים וימים עד לשעות ורגעים. ועד"ז יש התכללות עוד יותר, עד שבחי' אלף שנה נכלל ביום א', וזהו שאמר דהע"ה כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול לפי שהשיג בעולם הבריאה ששם כל השית אלפי שני דהוי עלמא וחד חרוב נכללים בז' ימים לבד, ולמעלה יותר נכללים כל הז' ימים רק ביום אחד, ועד"ז עד אין קץ עד נו"ן אלפי' יובלות. והנה אנו רואים שהתחלקות הזמן הוא בשינויים גדולים זה מזה כמו היום והלילה אין היום דומה ללילה כלל, כמ"ש ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים, וכן באדם ביום מאיר בו שכל ומדות יותר מבלילה ולכן איכא מ"ד לא איברא לילא אלא לשינה והטעם הוא לפי שהיום יש לו חיות מיוחד ונבדל מהלילה והוא ענין י"ב צירופי הוי' המאירים ביום, וי"ב אותיות של מילוי שם אד' המאירים בלילה, וכן בכל שעה משעות היום והלילה מאיר צירוף חדש אינו דומה לשעבר, וכן עד"ז בהתחלקות הכללי יותר כמו חדשים ושנים ולמעלה מעלה הנה חיות כאו"א מובדל ומשונה בפ"ע, כי גם בהימים עליונים דאצי' יש בו צירופי הוי' וי"ב אותיות מילוי אד', וד"כ י"ב צירופי הוי' הם בז"א וי"ב אותיות מילוי אד' הם במל' שהם הנק' יום ולילה באצי', וכל צירוף הוא משונה מזולתו כנ"ל ונמצא כי בהתחדשות למטה צירוף חדש מתחדש כמ"כ למעלה מעלה עד רום המעלות עד המקור הראשון היותר כללי מכולם.והנה מי הוא הגורם ירידת והמשכת אור חדש מהמקור הכללי בצירוף החדש שלמטה הרי אין שום השפעה נמשך מלמעלה אם לא שיהי' תחלה העלא' מלמטה, הנה ע"ז כתי' יום ליום יביע אומר שכל יום יביע לחבירו, והיינו כי בכ"י יסתלק הצירוף העבר למקורו בהכלל שלו ועולה למעלה מעלה עד הכלל הראשון, ועליי' והתכללות זו של הצירוף הראשון הוא הגורם ומעורר ירידת והמשכת אור חדש מהכלל הראשון להיות נמשך צירוף חדש להפרט שממנו עד הפרט היותר אחרון, והנה עליי' זו של הצירוף הראשון אין בו צורך כלל בשביל עצמו כ"א רק צורך ירידת והמשכת הצירוף החדש, ועד"ז יובן ענין הנ"ל שהרצוא אינו אלא צורך השוב וה"ע ביטול הגבו' לחסדים.

והנה הלוים היו נושאים המשכן וכליו בעת המסעות כי המסעות הם בחי' עליות כידוע שמ"ב מסעות הם נגד שם מ"ב דאב"ג שהוא בחי' העלאה, והיינו כי המשכן וכליו הוא בחי' מל' דאצילות ששורה בעולמות בבחי' או"כ, וכאשר נשאו את המשכן וכליו בנסיעתם הי' עליי' לבחי' המשכן שהוא מל' דאצי' עד רום המעלות, והי' זה ע"י הלוים דוקא לפי שהם מבחי' קו השמאל בחי' גבורות, שכל עליי' הוא ע"י מדת הגבו', אך כמו שנת"ל בענין עליות הצירופים שהעיקר הוא ההמשכה שנמשך אח"כ כמו"כ כאן עיקר המכוון הי' החניי' שאח"כ שהו"ע המשכת הביטול והתכללות הגבו' בחסדים ונק' ג"כ המתקת וביסום הגבורות בחסדים.

והנה טענת קרח במה שלא רצה שיהי' הגבורות טפל להחסדים הי' מפני שדימה שכיון שהעליי' הוא ע"י הלוים שהם בבחי' הגבורות דקו השמאל א"כ הם מדריגה בפ"ע ואין צריך בביטולם אל החסדים. אך באמת אינו כן כי גם

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר