נתגלה שם הוי' במ"ת שא' אנכי הוי' אלקיך שלכן נק' מ"ת ביום חתונתו כמארז"ל בסוף תענית, שאז הי' גמר היחוד שנמשך יחוד קוב"ה ושכינתי' שנמשך גילוי שם הוי' למטה במשכן ונועדתי לך שם כו', והתחלת הגילוי שם הוי' בעולמות הרוחני' הי' ע"י יעקב שהוא התחלת היחוד, וז"ע יתרון מעלת הנמצא ביעקב לגבי אברהם, שיעקב התחיל להיות התחלת היחוד דקוב"ה ושכינתי' שהו"ע המשכת שם הוי' משא"כ אברהם ויצחק זהו רק הכנה לבד, ונמצא שאינו סותר למ"ש בלק"ת מהאריז"ל פ' ל"ל שהיחוד עליון התחיל מהאבות היינו שאברהם ויצחק עשו הכנה כנ"ל בפי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, והתחלת היחוד התחיל מיעקב שהתחיל להמשיך שם הוי' ברוחניות העולמו' בי"ע ע"י שהעמיד י"ב שבטים שהם כהמשכת השבט מן האילן שיומשך מאצי' לבי"ע, ועיקר היחוד עליון זה במ"ת שאז נתגלה שם הוי' כמ"ש וירד ה' על ה"ס ואמר אנכי ה' אלקיך, ועכ"פ התחלת היחוד התחיל מיעקב, וזהו המשל שאמר במדרש שעתיד להוליד בת שתהא נישאת למלך שקאי על יעקב שע"י יעקב התחיל להיות יחוד קוב"ה ושכינתי' ברוחני' בי"ע, ולכן לבית יעקב שהכוונה על יעקב עם ביתו היינו י"ב שבטים שהם המשכה בבי"ע כנ"ל שעי"ז פדה את אברהם, להיות כי ע"י יעקב ובניו נמשך התחלת הנשואין שתהא נשאת למלך, וגם י"ל שמ"ת נק' ג"כ ע"ש יעקב כמ"ש ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל שאז הוא עיקר היחוד, ובכ"ז יובן מה שאהרן ממשיך בחי' עליונה יותר מאברהם הגם שאחד הי' אברהם, מ"מ הנה אהרן הי' אחר מ"ת ומצות כהונה הוא מצוה ע"פ התורה, ולכן הוא המשכה ע"פ היותר גבוה וגם הוא מלמעלמ"ט כמו כללות התורה שהיא בחי' המשכה מלמעלמ"ט כן אהרן ממשיך בנש"י מלמעלמ"ט כו'.
ח) ואמנם הנה כ"ז הי' בזמן שבהמ"ק הי' קיים, אבל על חורבן בהמ"ק כתיב ונהר יחרב ויבש, יחרב בב"ר ויבש בב"ש, ולכן תיקנו ענין תיקון חצות, שלא די במה שלבו דואג בקרבו שנתבאר לעיל פ"ה, כ"א לקבוע עת מיוחד בחצות לעורר מרירות בנפשו, וזהו שאה"כ על נהרות כו' גם בכינו בזכרינו את ציון היא פנימי' ירושלים, שהוא פנימי' נקודת המל' שנק' בצלמנו כנ"ל בפי' לך ה' הממלכה, ובבהמ"ק היינו בבית קדה"ק שם האיר מלמעלה מן המקום והי' המקום בטל וכנ"ל בענין מקום הארון אינו מן המדה, ולכן צריך לבכות על בחי' זו שנחסר מאתנו, וזהו דכתיב היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה (י"ל יומם ולילה זהו רגע חצות לילה שמחבר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור