שבעצמיו' המאציל שהוא למע' מעדאת"כ ועדאת"ג וממשיכי' שפע זאת בבחי' השפע בלי עיכוב כלל כנ"ל, והנה כמו שמבו"ל בבחי' שפע שנש"י ממשיכי' שיש בה שתי בחי' וזהו יברכך ה' בהמשכת הפנימי' וישמרך בהמשכת המקיפים כו'.
והנה בכל הנ"ל יבואר ענין הפסוק וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' דקאי על חוט התכלת ומתחלה אמר ולא תתורו שהוא טהרה כו' ואח"כ אמר והייתם קדושי' כו' שהוא בחי' קדושה הבאה ע"י טהרה שבתחלה כידוע, כי הנה בדרך כלל ענין גבריאל בשתיים שהוא עד רום המעלות בבחי' שפע הנמשך מבחי' גבו' דעתיק המלובש בחכ' סתימאה לכן נמשך שפע זאת ע"פ קו המדה אשר שרשו בח"ס לכן יש דין ומשפט בכל עולם אם תומשך לעולם שלמטה הימנו כו', משא"כ מיכאל באחת שרשו עד רום המעלות מבחי' החסד דעתיק המלובש בגלגלתא ובחי' זאת הוא למע' משרש קו המדה דח"ס כידוע שפרסא מפסיק בין ח"ס לגלגלתא והוא בחי' קרומא דאוירא, ועל דרך ההסבר אין טעם לרצון אפי' לטעם הכמוס כו', לכן נמשך השפע משם במהירות בלי עיכוב כלל להיותם ממשיכים מבחי' חסד דעתיק שלמע' מבחי' קו המדה דחכ' כו', וזהו ההפרש ג"כ בין כהנים ללוים לכן הלוים טפלין לכהנים כידוע, וזהו ג"כ ההפרש בין חוטי התכלת לחוטי הלבנים כידוע דמצות ציצית כוללת כל המצות וחוט התכלת הוא הכולל כל המצות כמו שהוא בשרשם בבחי' חכ' סתימאה שזהו"ע טעמי המצות שלזה אמר חד מ"ד מצות צריכות כוונה כו' משא"כ חוטים הלבנים כוללי' כל המצות כמו שהם בבחי' ארחין דגלגלתא שהו"ע רצון הפשוט שבמצות שלזה אמר חד מ"ד מצות אין צריכות כוונה, נמצא שחוט התכלת בשרשו הוא גבורו' דעתיק וחוטים הלבנים שרשם חסד דעתיק הכולל הארחין דגלגלתא כנ"ל, ולזה אמר מתחלה ולא תתורו היינו העלי' באה' עזה ברשפי אש לצאת מגדרי הכלי שזהו עבודת הלוים שבזה יבדיל ממנו כל רצון זר אפי' דק בתכלית הדקות וזהו בחי' טהרה כו', אך אח"כ יבא לבחי' הטוב שהוא בחי' בטל רצונך מפני רצון ה' להיות לו דירה בתחתוני' שמזה יבא לבחי' הראי' לראות אותו (ולא יצטרך לכלות הנפש כו' וזהו בחי' תכלית הקדושה וזהו מבחי' חסד דעתיק ונמשך ע"י חוטי' הלבנים כו').
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור