ביאור על פסוק מי מנה
ביאור על פסוק מי מנה כו'. הנה שרש הענין הנ"ל אות ג' בפי' ומס' את רובע ישראל שהוא ע"ד והי' מס' בנ"י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר כו' והענין שאף שהוא בגדר מספר עכ"ז הוא אין מספר, וזהו כחול הים שהחול הוא חלקים דקים ושכל חלק הוא פרטי בפ"ע ולכך הוא בגדר מס' שיכולים להתחיל ולמדוד כל חלק בפ"ע, ואעפ"כ הוא בלי מספר שלא יספר מרוב, משא"כ עפר שהוא גוש אחד אין שייך בו לשון מס' כלל כמו בחול, וכן למעלה יש בחי' חול הים אשר הוא בגדר מס' ושמ"מ אין לו מספר ויש עוד בחי' שלמעלה מגדר מס' וכמשי"ת, דהנה בים שעשה שלמה כתי' והים עומד על י"ב בקר כו' והים עליהם מלמעלה כו' והים הוא בחי' מל' דאצי' והי"ב בקר הם ד' מחנות שכינה ג' פונים צפונה הוא בחי' מחנה גבריאל וג' פונים נגבה הוא בחי' מחנה מיכאל, ולכך הים עומד עליהם מלמעלה שמדת מל' הוא מדת ההתנשאות וההגבהה שמתנשא למלוך כו' וה"ז בחי' רוממות והסתלקות מהנבראי', משא"כ שאר המדות הוא בחי' קירוב כי החסד והאהב' שייך עם מי שמקורב עמו משא"כ בחי' מלוכה הוא בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור