בחי' זו רק בקדושה בחי' ביטול לאא"ס ב"ה והוא למעלה מבחי' הבחירה שבדעת, ע"כ יש בו כח לברר הטוב מן הרע שבבחי' עה"ד טו"ר להפוך כל רצונות הרע הנמשכים מבחי' הדעת שבלעומת זה ממרירו למתקא כו', לכך אין די לאדם שיתבונן בדעתו ושכלו ולהוליד אה' עפ"י הדעת לבד כ"א לעורר הביטול אליו ית' ולדבקה בו במס"נ ממש שלמעלה מטו"ד המושג שא"ל לא יהי' לו קיום אמיתי ויפול ממדריגתו ח"ו (ע"ש ע"פ ראה אנכי) כי עיקר הבירור צ"ל ע"י כתר (וח"ע למעלה ג"כ מהבינה ודעת המושג) שנתברר כבר שהוא הרצון שלמעלה מהשכל המושג שבחי' זו אינה בלעו"ז (וזהו בחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר כו') וזהו ענין המקושש דהווה דייק בין אילני כו' כמ"ש במ"א. והנה לכאורה מ"ש כאן דהנשמה משם ב"ן והיא מעורב טו"ר זה נגד מ"ש בתניא שהנשמה עצמה א"צ תיקון ולא ירדה רק לברר בירורי נוגה אפס מ"מ בכמה מקומות נמצא סתירה לזה עיין מ"ש במ"א על פסוק מי יתנך כאח לי כו' ושם נתבאר שיש חילוק דנשמות הצדיקים נמשכים משם מ"ה ונשמות בעלי תשובה הם משם ב"ן ואם הנשמה עצמה א"צ שום תיקון כלל אם כן מה החילוק ובלאה"נ מ"ש דבשם ב"ן מעורב טו"ר וודאי א"א לומר רע ממש ח"ו וכמש"ל אלא הענין דיש ב' מיני בירורי' הא' לברר הטוב מן הרע ממש והיינו בירור לברר ק"נ ונה"ב וכשנתברר הטוב מן הרע עולה בבחי' מ"ן ונכלל בשם ב"ן ואז נמשך מ"ד משם מ"ה ומברר המ"ן דב"ן בירור שני כו' ונמצא דשניהם אמת דבשם ב"ן לא שייך רע ח"ו ולגבי שם מ"ה ימצא בו פסולת שצריך בו בירור כו' והשתא מובן דיש נשמות שנמשכו משם ב"ן עם היות שמ"מ אין בהם בחי' הרע ח"ו מ"מ צריך בירור שני והבירור הוא ע"י בחי' מ"ה שמערבין בהנשמה שגם בשם ב"ן יש בחי' מ"ה והוא בחי' הרצון שלמעלה מן הדעת כי תחילת השבירה הי' רק מן הדעת ולמטה מן הדעת מלך בלע כו' וזהו שארז"ל איזה שוטה המאבד מ"ה כו' בחי' מ"ה שנותנין לו כמ"ש במ"א שאז נק' שוטה שהוא גימ' ז' פעמים אדם נגד ז' מלכין דב"ן שבו שנשארו בלא בירור כו' מחמת הסתלקותם משם מ"ה המברר כו' ובחי' זו הוא בחי' הביטול שלמעלה מהשכל המושג ומובן (ועמ"ש במ"א ע"פ הגידה לי שאהבה נפשי וע"פ ביום השמיני שילח כו').
וזהו הירידה שצורך עלי' כי תחילה קודם ירידתן הי' בבחי' מח' עילאה ישראל עלו במח' וכנזכר בזוהר דכמה מחשבתין אינון שגם הבינה נק' מח' נגד בחי' החכ' וכן חכ' לגבי כתר ומבחי' זו דחו"ב הוא שורש הנשמות, ועי"ד ירידתן בעוה"ז שמבררים שם בירורים ממשיך עי"ז בחי' כתר שלמעלה מן הדעת שמהפך כל רצונותיו בעוה"ז שיהי' רק לה' לבדו ומקיים כל רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת ואפי' דרבנן שעי"ז ממשיך בחי' כתר שלמעלה מעלה מבחי' החכ' דאצי' שהחכ' מאין תמצא בחי' יש מאין מהכתר משא"כ מחכ' לבינה הוא השתלשלו' עו"ע כו' אבל החכ' לגבי הכתר הוא כמו שאין ערך המח' שהוא רק בחי' לבוש לגבי הרצון וכמ"ש במ"א ששורה בו אא"ס ב"ה שהוא בחי' מל' דא"ס ב"ה כו' וזו היא בחי' עלי' שאחר הירידה שמגיע לבחי' עצמותו ית' בחי' כ"ע ששורה בו אא"ס ב"ה משא"כ קודם ירידתן הי' רק עלו במח' הוא בחי' חו"ב וזהו בחי' רובע ישראל ר"ל הבחי' הרביעית שבישראל שלגבי בחי' זו נתעלו ע"י ירידתן בגוף דהיינו בחי' רצה"ע שלמעל' מהדעת שהוא בחי' כתר כו'. רק צ"ל דהרי בחי' זו זהו מ"ה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור