וזהו הבקשה סוב דמה לך דודי כו' דודי בחי' כמראה אדם כו' ודמה לך הוא בחי' אדם אדמה לעליון פי' עליון הוא בחי' סוכ"ע שלעולם הוא עליון שלמעלה מבחי' כלים כמראה אדם, ופי' אדמה לעליון שיומשך בבחי' כמראה אדם גילוי אא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' אדם כי לא אדם וכנ"ל בפי' קוב"ה מצלי יה"ר מלפני כו' והו"ע דודי ודמה לך כו', והמשכה זו הוא ע"י צבי ועפר האיילים שמרוצתם במהירות מאד כמארז"ל רץ כצבי כו' נפתלי אילה שלוחה כי כשההמשכה הוא מבחי' מהו"ע ית' דמה לך בא ההמשכה והגילוי במהירות למטה בהרי בתר טורא דפרודא, וכן בעליי' כתיב ג"כ ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האיילים על הרי בשמים, וזהו איהו עופר ואיהי עפר, עפר הוא ה' אחרונה דשם הוי' בחי' מל' ושרש בחי' המל' הוא עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד בחי' מל' דא"ס והמשכת אוא"ס ב"ה שלמעלה מהשתל' הוא ע"י עפר האיילים, ובזה יובן מארז"ל הכל הי' מן העפר אפילו גלגל חמה, ואיך גלגל חמה בחי' אור נברא מן העפר, אך גלגל חמה שרשה מבחי' שמש ומגן הוי' כו' והמשכת בחי' שמש הוי' הוא מן עפר העליון בחי' תחתונה שבא"ס ב"ה כי יש כמה בחי' עפר כמ"ש עפרות זהב והו"ע עפר מן האדמה שע"י קיום תומ"צ נעשה האדם שלמטה בצלמינו כדמותינו אדמה לעליון בחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כו' עי"ז נעשה למעלה ג"כ בחי' אדם שעל הכסא כו' אדמה לעליון בחי' אור א"ס הסוכ"ע כי לא אדם כו'.
ד) וזהו מי מנה עפר יעקב כו' ופי' אחד מי יוכל לספור המצות שמקיימים בעפר, כי חשבון ומספר הוא שייך בהשתל' העולמות אבל ע"י המצות שמקיימים בעפר ממשיכים אוא"ס שלמעלה מהשתל' והו"ע ופרצת ימה וקדמה כו', כמו עלה הפורץ כו' שנק' משיח פורץ מפני שבחי' משיח הוא גילוי אא"ס שלמעלה מהשתלשלות וגבולים בחי' כלים כו', וזהו מי מנה ומספר כמו ולתבונתו אין מספר. ופי' ב' הוא לשון מנה אחת וימן להם כו' הוא כמ"ש ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי שג"כ הכוונה גילוי אא"ס שלמעלה מהשתל' כמו הגורל שלמעלה מהדעת, והו"ע מי שלמעלה מהשגה כמ"ש מי ברא אלה כו', כי בחי' אתה הוא עלמא דאתגלייא ואתה מחי' כו' ומי הוא בחי' שאינו מושג כמו מי שאמר והי' העולם ומבחי' מי נמשך המנה ה' מנת חלקי כו' והוא ע"י עפר יעקב, ומספר את רובע ישראל בפי' רובע יש כמה פירושים א' כמארז"ל רביעה ראשונה רביעה שני' כי מטרא בעלא דארעא ומרביע את הארץ, וכמארז"ל במד"ר ע"פ ושמתי זרעך כעפר הארץ מה עפר אינו מתברך אלא במים כך ישראל אינו מתברך אלא בזכות התורה שנמשלה למים כו', הגם שבעפר יש כח הצומח להצמיח אעפי"כ צריך לגשם ומים ללחלח הארץ להוציא כח הצומח מההעלם לגילוי וכך ישראל אףעל פי שנמשלו לעפר הארץ צריכים לתורה בחי' מים, כמ"ש כאשר ירד הגשם כו' והרוה את הארץ כו' כן יהי' דברי כו', והענין כמ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים כו', ובמשכן הי' מכוין כנגדו והבדילה הפרוכת לכם בין קדש ובין קדה"ק כמארז"ל כל מה שיש בעולם יש כנגדו במשכן ונגד המאורות במשכן ועשית מנורת כו', וענין הפרוכת הגם שבהיכל מנורה ושולחן ומזבח הזהב הן קודש, אך בקה"ק הארון והשראת השכינה לכן צ"ל פרוכת מפסיק, וכמו"כ יובן בענין הרקיע המבדיל בין מים למים, הגם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור