כוחן כו' ולעיל מיני' לא מפני שיש לפני אכילה ושתי' אלא מפני הריח שתהיו עריבים ונוחים לפני כריח ניחוח שנאמר ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי, וצ"ע דבשה"ש רבה ס"פ לסוסתי ברכבי אומר רעייתי מפרנסתי שירעו אותי בשני תמידין כו', וי"ל עפמ"ש בזח"ג פ' פנחס דרמ"א סע"ב עלמא דאתי לית ביה אכילה ושתיה כו' היינו בינה, והכתיב באתי לגני כו' אכלתי יערי כו' ותירץ דרמ"ב א' באתרי' לא אכיל ושתי באתר דילה אכיל ושתי כו'. והנה שני בחי' יש בקרבנות הא' לחמי שזהו בחי' רעייתי והיינו ע"י לאשתאבא בגופא דמלכא כנז' בד"ה אני ישנה גבי רעייתי וזהו בחי' צדיקים ועי"ז נמשך ההמשכה בגופא דמלכא שהוא בחי' ז"א ונק' קרבני לחמי יחוד זו"ן, אכן בעלי תשובה בחי' ריח בוגדיו הנה במקום שבעלי תשובה כו' ריח דבר שהנשמה נהנה ממנו ולא הגוף ע' בד"ה באתי לגני גבי אריתי מורי, היינו בחי' מקיף שלמעלה מבחי' כלים. וזהו המשך הפסוק את קרבני לחמי נגד בחי' צדיקים ואח"כ ריח ניחוחי ע"י תשובה תשמרו להקריב לי ממש באתרי' לאו אורחי' למיכל כי הוא למעלה מבחי' כלים כ"א בחי' ריח העלאה לאו"מ וזהו ענין וערבה כו' וכשנים קדמוניות כנ"ל. וי"ל תשמרו ע"ד לאתבא צדיקייא בתיובתא, וזהו ב"פ קרבני ולהקריב, ע"ד שלום שלום לרחוק ולקרוב דרז"ל פי' לרחוק שנעשה קרוב היינו בע"ת, וכמו"כ הוא ממשיך מאתר רחיקה מבחי' אחכמה והיא רחוקה ממני שהוא מה שלמעלה מהחכ', וע' מזה בפ' בראשית ד"ה סע"ב וד"ו ע"א דמשמע לרחוק ענין יסוד אבא ולקרוב יסוד ז"א, ויקרא ד"כ סע"ב נ"ד א' ע"ו ב' ק"ט א', ח"א קל"ה א' דרכ"ה סע"ב, ח"ג רכ"ג א' ל"ה ב' קצ"ג ב'. וא"כ היינו יחוד או"א ויחוד זו"נ וזהו את קרבני יחוד זו"נ להקריב לי יחוד או"א, וזהו ג"כ ענין או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי בישעי' כ"ז ה' ועמ"ש מזה בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי ובד"ה והתהלכתי בתוככם.
ומעתה יובן המשנה רפ"ד דתענית לפי שנאמר צו כו' התקינו נביאים הראשונים כ"ד משמרות כו' על כל משמר ומשמר הי' מעמד בירושלים קורין במע"ב, וענין מעמד ע"ד ואברהם עודנו עומד לפני הוי' בפ' וירא ות"א משמש בצלו קדם ה', מזה משמע שהתפלה גבוה מהקרבן שהיו מתפללים שיקובל הקרבן ברצון, ומה שקורין במע"ב לפי שעל עסקי קרבן העולם עומד לכך קורין אנשי מעמד בעריהן במע"ב, וע"ש בגמ' דכ"ז ע"ב בזמן שאין בהמ"ק קיים מה תהא עליהם כו' כבר תקנתי להם סדר קרבנות וע"ש במהרש"א דגם ע"י הדיבור מתקיימים כו', כי ענין המשמרות ע"ד תשמרו להקריב לי, וזהו שהיו מתפללין שיקובל הקרבן ברצון ע"ד וישע אל הבל והוה רעוא כו'. והענין דפי' וערבה כו' כימי עולם וכשנים קדמוניות איתא בעמה"מ שער שבע תיקונים פט"ו דנ"ו ע"א דהענין הוא שקודם שחטאו דור המבול הי' החיות מא"א הנושב מחוטמא דילי' רוחא דחיי כו' וע"ז ארז"ל יומו של הקב"ה אלף שנה, כי האלף הוא למעלה בא"א ולכן הדורות מאדם עד נח היו ימיהם מאלף שנה כי שם אלף ספירות כו' והם השנים קדמוניות שבאותו הפעם שמשו ימי קדם כו' משא"כ אח"כ נאמר והיו ימיו ק"כ שנה כמנין ק"כ צירופי אלקים שבז"א כו' ע"ש, ובמ"א כ' ענין כימי עולם וכשנים קדמוניות שיתמתקו זב"ז ע"ש דס"ה ב' ס"ז א' קי"א ד' קי"ד ד' קט"ו א' קל"ה א', וע' עוד מענין וערבה ברבות סוף איכה גבי השיבנו כו' חדש ימינו כקדם, ונ' דכימי עולם כקרבנו של נח שנא' כי מי נח כו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור