סע"ב מוליך לימין משה דאיהו נצח כו' למנצח על אילת השחר, תצא רע"ו ב' ובפי' הרמ"ז שם דמשה הוא מיס"א אלא שעכשיו ההמשכה מאחוריים דאבא אכן פנימי' אבא שהוא פנימי' עתיק יתגלה לע"ל, ועד"ז י"ל ההפרש בין ימי עולם לשנים קדמוניות, ור"פ וילך משה באריכות מענין מוליך לימין משה ובפי' הרמ"ז שם מענין ק"כ שנה דמשה שהם נגד עיבור יניקה גדלות דז"א שיש בכ"א ד' בחי', והרי זה הו"ע ימי עולם שנאמר והיו ימיו ק"כ שנה משא"כ ימי קדם כנ"ל, וע"ש שעל ידו הי' המשכת האצי' מבחי' אבא בעשי' ממש, וע' עוד מענין ויזכור ימי עולם משה עמו ברבות משפטים פ"ל קמ"ה ד' דפי' ימי עולם הן ישראל והיינו כי נש"י שרשן מז"א. נשא פי"ד רנ"ח ב', ס"פ וילך משה דימי עולם קאי אלע"ל והיינו כי בינה הוא לע"ל, וברבות סוף איכה בפסוק השיבנו וערבה כו' כימי עולם זה משה דכתי' ויזכור ימי עולם משה עמו היינו שאז ותצא אש מלפני ה' ולא ע"י ארי' דאכיל קרבנין כנז' בד"ה וארי' כבקר, בקהלת רבה בפסוק ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל ישראל נכנסין לצרה ואומרים ויזכור ימי עולם משה עמו כו', ובפסוק עיר קטנה כו' ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא כו' ואנא מדכיר לי' שנא' ויזכור ימי עולם משה עמו. ובזח"א עמוד ק"נ ויזכור ימי כו' איה השם בקרבו דאיהו מה שמו, ובפ' נח דס"ז ב' ובפ' בשלח דמ"ז א' ויזכור ימי עולם, דא קוב"ה ובמק"מ פי' זעיר הנק' ימי עולם, ויובן עם מ"ש בד"ה מי אל כמוך נושא עון בענין תשובה קדמה לעולם כי בחי' עולם מקום וזמן נמשך ונתהווה מבחי' שם הוי' יו"ד צמצום כו' וזהו הנק' ימי עולם מקור התהוות הזמן אבל התשובה הוא בבחי' שלמעלה מהזמן כו' בחי' עתיק יומין המתנשא מימות עולם כו', ובד"ה האזינו השמים נת' פי' ענין תשובה קדמה לעולם כי בע"מ נבה"ע ובראשית נמי מאמר הוא שהוא בחי' חכמה אבל בחי' התשובה היא קדמה והגבה למעלה מבחי' חכ' והו"ע עד יעבור עמך הוי' כו' ע"ש, וא"כ ימי עולם היינו האור והחיות של בחי' עולם שהוא מחכ' בחי' בראשית בחוכמתא וזהו ויזכור ימי עולם דא קוב"ה כנ"ל, וס"פ נשא דקמ"ה ב' אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם, וע"ש במק"מ, ואפ"ל דימי עולם משה עמו היינו ו"ק דז"א כשמאיר בהם יסוד אבא ועד"ז פי' שי"ב שהם ו"ק הנמשכים מבחי' אבא הנק' ראשית. ועכ"פ מכל הנ"ל ענין מעלת ימי עולם שהוא עכ"פ גילוי אור האצי' ממש המשפיעים מבחי' אבא, אמנם עכ"ז שנים קדמוניות הוא כענין תשובה קדמה לעולם גילוי בחי' לפני הוי' וע"ז נאמר המתנשא מימות עולם וכענין הנז' באד"ר קל"ג ב' ההפרש בין חסד עולם לבחי' ורב חסד, ועמ"ש ע"פ המגיד מראשית אחרית ומקדם כו' ועמ"ש סד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה ובד"ה ביום השמיני שלח בענין וקדם צרתני וסד"ה ראה אנכי נותן (הג"ה עמ"ש ע"פ ואתה מרום לעולם במד"ר ר"פ קדושים מוכח לעולם נמשך מע"ק ע"ד כ"מ שנא' לי אינו זז לעולם, וזהו"ע התורה שנק' חיי עולם, וזהו ג"כ אהבת עולם בתד"א ח"א רפ"ו, והוא בחי' אמת אשר לא יכזבו מימיו אני ה' לא שניתי ע' בלקו"ת ביאור אלה מסעי ד"ה הנה גבי המסעות ושם פ"ד מענין חותמו של הקב"ה אמת עכ"ה).
והנה ברבות יש שני פי' על וערבה כו' כימי עולם זה משה כנ"ל וכשנים קדמוניות ימי שלמה, והיינו לפי שבהמ"ק שבנה שלמה גבהה מעלתו מבחי' המשכן דמשה כמבואר בתו"א ע"פ ויגש אליו יהודה ובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור