ב) והענין דשניהם אמת משום דז' מלכין קדמאין דתהו אע"פ שקדמו לעולם התקון שהוא בחי' אדם (היינו ציור ג' קוין שזהו עיקר בחי' התיקון וזהו בחי' אדם חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא ת"ת גופא ע' בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה ובד"ה וישלח יעקב בענין ויחץ את העם כו' ובביאור ע"פ מים רבים בפ' תולדות) כמ"ש לפני מלך מלך כו', זהו דוקא בהיותם למעלה עדיין ולזה שרש דצ"ח למעלה גבוה משרש האדם (וע"ד שעשו הי' הבכור לגבי יעקב בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה וע' בד"ה ראה ריח בני, וכענין פני ארי' שגבוה למעלה מפני שור במרכבה הקדושה), אבל הנה ידוע דזמ"ל הללו נפלו בשבה"כ מפני ריבוי האור שלא הכילו הכלי ונסתלק האור ונפלו הכלים למטה, ונפלו למטה מטה מבחי' התיקון וכלים דאבי"ע, וכמו פני אריה שנפל למטה הרבה מפני שור שהשור הוא בהמה טהורה וראש לכל הקרבנות בפ' שור או כשב או עז כו' והארי' הוא חי' טמאה, והיינו שירדו והושפלו בעולם הפירוד דבי"ע שהוא עולם הבריאה יש מאין כו', עד שנתהוו דצ"ח גשמיים (שהם נגד ג' עולמות בי"ע כנ"ל, כי בעשי' יש ג"כ אבי"ע וחיצוניותן זהו דצח"מ כמש"ל, נמצא דצ"ח הם לנגד ג' בחי' בי"ע שבעשי' משא"כ האדם הוא נגד אצי' שבעשי' ועיקר שבה"כ נפלו לבי"ע, והנה גם בקליפות יש אבי"ע ק"נ היא אצי' שבהם וג"ק שלמטה מק"נ הם בי"ע שבהם ועיקר השבה"כ נפלו ג"כ לבי"ע שבהם ע"ד הארי' לגבי השור אף ששניהם משבה"כ אלא שהשור מק"נ ולכן הוא בהמה טהורה משא"כ הארי' ועמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה דרוש השני פ"ד יעו"ש שלכן מצות ל"ת גבוהים ממ"ע) בזה העולם וכמו שהן באים בשבירה בהגשמה הרי בחי' אדם גבוה מהם וביכולתו להעלותם ולתקנם (היינו שבחי' מ"ה מברר ב"ן כי ב"ן גימט' בהמה מ"ה גימט' אדם, וגם שם ב"ן מילוי ההי"ן ע"ד בה"א בראם ותמונת הה' ב' קוין מחוברים וג' מופסק מהם והוא בי"ע כמ"ש בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הרי שם ב"ן גימט' בהמה מקור בי"ע וזהו ענין רוח הבהמה היורדת למטה להחיות בי"ע, אמנם שם מ"ה הוא מילוי אלפין, אלופו ש"ע, אאלפך חכמה, גם אותיות פלא, וזהו רוח האדם העולה למעלה, אדם אדמה לעליון בחי' א"א סוכ"ע לכן מ"ה מברר ב"ן ועמ"ש בביאור* ע"פ את קרבני לחמי בסידור מענין מ"ה וב"ן ומ"ש סד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים), וזהו ענין כי זה כל האדם שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה פי' להטפל ולהתחבר אליו בכדי שיעלה ויתקן אותם מטעם הנ"ל (ועיקר פי' לצוות לזה, כי זה היינו כענין זה אלי ואנוהו, משה נתנבא בזה שהוא אספקלריא המאירה, ולכן עשו אמר למה זה לי וארז"ל במד"ר תולדות פס"ג מלמד שכפר בזה אלי כו', וזהו כי זה כל האדם שע"י עבודת האדם יהי' גילוי זה אלי כמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' ועזח"א ויצא דק"נ ע"ב ע"פ מה נורא המקום הזה אין זה כ"א בית אלקים וזה שער השמים, ור"ל בבחי' זה מאיר בחי' נורא, והוא ג"כ שער השמים ע"ד סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וע"ש דקמ"ט ובהרמ"ז שם פי' סלם, וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לבחי' גילוי זה אלי ע"י האדם כו', ואזי גם דצ"ח יתעלו להיות צוותא וחבור לגילוי זה כמו חיות המרכבה כו') אבל כשמתעלין ע"י האדם המה באים למקור חוצבם הראשון כמו שהיו קודם השבירה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור