וידבר משה אל ראשי המטות
א'רנז
לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם, שהמוצא פי ה' המלובש במאכל במא' תדשא הארץ דשא כו' תוצא הארץ נפש חי' שרשו גבוה ממאמר נעשה אדם, כענין עולם התהו שקדם לעולם התיקון, ועמ"ש בד"ה בשלח פרעה בפי' קליפה קדמה לפרי, וז"ל אדמ"ו נ"ע בתו"א פ' חיי בד"ה ע' ע"ח שמ"ט, וכמו הלחם שעליו יחיה האדם אף שגם בו (באדם) מלובש מוצא פי ה' אלא שבלחם ושארי מזונות נמשך מחיצוניות אימא שלמעלה מז"א הנק' אדם כמ"ש בכוונות עיוה"כ עכ"ל. ולכן יש בהמזונות טוב טעם ותענוג, כי בינה הוא עולם התענוג שבה התגלות עתיק והם נלקחו מחיצוניות בינה כו'), אך אין זה אלא בשרשם למעלה דוקא אבל למטה לאחר שנברא הכל הרי אנו רואים בהיפך (שהרי בד' המדרגות דצח"מ הרי המדבר נעלה הרבה מהבעלי חיים שיש בו נפש המשכלת משא"כ בבעל חי, והבעל חי נעלה מן הצומח כו' וכמ"ש במ"א שארבעה מדריגות דצח"מ הם נגד ד' אותיות הוי' וד' עולמות אבי"ע, נמצא כמו שאצי' גבוה ומרומם מבי"ע כך עד"ז המדבר גבוה מבחי' דצ"ח, וזהו ענין חביב אדם שנברא בצלם שנאמר בצלם אלקים עשה את האדם, ולכן נאמר ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם דוקא, וחיות הם בבחי' המרכבה נושאות את הכסא כו', וכמו עד"מ שאין ערוך חיות המרכבה לבחי' דמות כמראה אדם שעה"כ כמו"כ אין ערוך הדצ"ח לבחי' אדם כו', וזהו ענין וקדם צרתני קדם למע"ב מצד הצלם אלקים כו' משא"כ בבהמות וחיות), והיינו שהאדם יתקן ויעלה לכל חלקי דצ"ח כמו במאכלו ומזונו כשיתפלל בכח האכילה ההיא (וע' מ"ש בלק"ת פ' נשא בד"ה כה תברכו בענין ויקרא האדם שמות כו' וסד"ה ושמתי כדכד בהקיצור אות ה' ומהמשנה סוף קדושין והלא לא נבראו אלא לשמשני כו' ולכן ע"ה אסור לאכול בשר לפי שלא יוכל להעלות הבשר, וכן קודם התפלה אסור לאכול מה"ט יעו"ש), וא"כ נהפוך הוא שדצ"ח מקבלי' שלימותם מן האדם, ומזה יש הוראה בהיפך שהאדם גבוה ונעלה הרבה מדצ"ח.
קיצור. איך ע"י הדבור נאסר דבר המותר, איך הקרבת הבהמה מכפר חטא האדם, וגם* הבהמה של הקרבן צריך להקדישה תחלה בפה דוקא יקדים ענין יתוש קדמך ואעפ"כ כל העולם כולו לא נברא אלא לצות לזה, ענין אחור וקדם צרתני, דצ"ח שרשן מחיצוניות בינה שלמעלה מאדם ששרשו מז"א, ולכן האדם מקבל חיותו מהם במזון ולבוש ודירה, והם חיים וא"צ לאדם, ועכ"ז האדם נעלה הרבה מהם והאדם מעלה את כולם כי דצח"מ הם נגד ד' עולמות אבי"ע ולכן ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם דוקא ועיין* בסידור בהדרוש שאחר עלינו לשבח ד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ב נ"ג. (הג"ה. ועמ"ש ג"כ עד"ז באדם גופא, שאע"פ שהרגל הוא למטה הרבה מהראש עכ"ז יש בחי' שהראש מקבל מהרגל כמו שעושין רפואה להראש ע"י הרגל כמ"ש מזה בד"ה השמים כסאי בתו"א ר"פ בראשית בענין והארץ הדום רגלי, והיינו משום דנעוץ סופן בתחלתן כמו"כ יובן עד"ז בענין דצ"ח לגבי האדם כו', ומ"מ אף שיש בחי' ברגל שממנה מקבל הראש עכ"ז עיקר הגילוי והשראת הנשמה הוא בהראש כמו"כ יובן בענין האדם ודצ"ח. עכ"ה).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ד
- מזהה
- rh-2prmb77b
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.