הדמיון ולא עוטי' ממש דעדרי חביריך הן באמת בחי' עוטי' כמ"ש והעטופי' ללבן כו' משא"כ נש"י הם בבחי' הקשורים ליעקב אך שזהו מצד הנשמה עצמה כמו שהיא למעלה אך הנה"ב הוא מבחי' ק"נ שהוא בחי' העטופי' ברצונות זרים כנ"ל וכיון שהנה"א מתלבשת בה והיא מלבישתה ע"ד רשע מכתיר את הצדיק הרי הנה"א היא כעוטי' בכ"ף הדמיון כו' מצד הנה"ב המלבישתה ואי לזאת הגידה לי שאהבה נפשי להמשיך לי האה' העליונה להיות כברא דרחים לאבוהי יתיר מגרמי' ונפשי' ומוסר נפשי' עליהן שאז לא יסתירו הרצונות הזרים משא"כ קודם שהגיע לבחי' זו רק סתם אה' הבן אל האב כו' שאז היא קובלת שלמה אהי' כעוטי' וכנ"ל. עכ"ה).
נת' ענין איכה תרעה שהרי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים כו' ע' זהר ויקרא י"ז, וזהו אכלתי יערי עם דבשי מתיקות ממה שהבן צועק אף שאינו מרגיש כו' כי הרצונות זרים כו'. וזהו חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר כו' וזהו משכני כו'. וזהו איכה תרביץ בצהרים חמימות מרצונות זרים כו'. שלמה אהי' כעוטי' בושה ועיטוף מרצונות זרים (דוגמת ענין העטופים ללבן וכך הנה"א אף שהוא מבחי' הקשורים ליעקב מ"מ הרי הוא כעוטי' מצד שהנה"ב מלבשת אותה ומקפת אותה רשע מכתיר כו' ע"כ הגידה לי להיות כברא דרחים לי' יתיר מן גרמי' כו').
ד) והנה כ"ז הוא בחי' בנעורי' בית אביה שהוא בחי' ומדריגת האה' דבחי' אהבת הבן אל האב (ושנינו בפ"ק דקדושין כל מצות האב המוטלות על הבן אחד אנשים ואחד נשים חייבין לפיכך נאמר ואשה כו' בנעורי' כו') ואה' זו אינה בבחי' רשפי אש כנ"ל. אך יש עוד בחי' אה' בכנס"י שהיא כרשפי אש והוא בחי' ומדריגת אהבת אשה אל אישה (וע"ז נאמר ביום ההוא תקראי לי אישי כו' ואם בית אישה נדרה כו') שאהבת האשה אל אישה היא בבחי' כרשפי אש ואל אישך תשוקתך כו' ואין לה רצונות אחרים כלל וכנודע בתנא דבי אליהו (הובא בשו"ע אה"ע סי' ס"ט) שאין לך כשרה בנשים רק שעושה רצון בעלה דהיינו שלא יהי' לה רצון בפ"ע כלל זולת רצון בעלה כך בכנס"י שנק' אשה יש בחי' אה' ברשפי אש שאין להם רצון אחר כלל זולת רצונו ית' והיינו ע"י התורה כי הנה כמו שהאשה מקבלת הטפה מאישה וקולטתה כך ע"י שנקלט בו התורה שהוא עד"מ הטפה הנמשכת מחכמתו ית' ונק' בחי' אשה ואז הוא בבחי' ועמך לא חפצתי בארץ שאין לה שום רצון אחר כלל בפ"ע, וזהו שתיתי ייני עם חלבי שהוא בחי' תורה, וזהו ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת פי' כי זאת הוא בחי' התורה שנק' זאת כמ"ש בגמ' רפ"ק דע"ז ע"פ מי בכם יגיד את זאת ופי' זאת הפעם הוא כי הנה התורה שרשה בהררי קדש עליון חכמתו ורצונו ית' שהוא וחכמתו אחד ומשם נסעה וירדה להתלבש בענינים גשמיי' תרומות ומעשרות ציצית ותפילין מצמר וקלף גשמי' כו' ולע"ל תתגלה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור