אור תורה
(יט)
ואל אמה תכלנה מלמעלה, היינו אמא [נ"א: אימה]. או יש לומר, אחר שיצא התיבה מפיו אין צריך לזכור אותה להלן, שהענין שלא יראה שהולכת למקום גבוה, [דוגמה] שאין יכול לראות בשמש. וזהו תכלנה מלמעלה. ודע במה אתה יכול לעשות כן: בא אתה וכל ביתך אל התיבה, בכל גופך וכחותיך תבא אל התיבה, ויחשוב שמחה בהדבור כשהוא מדבר.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור