ויש פנים לכאן ולכאן דאם יהי' אופן השפע בריבוי בדרך קירוב וחסד יגבה לבו ויצא לתרבות רעה וכה"ג ואם יהי' בדרך ריחוק וצמצום ילך בה בדרך טוב ויתקיים בידו ויש פנים להיפך דמצד שהחסד בא בקירוב וחסד רב ימשיך לבבו להיות השפע מתקיים לטובתו ובבחי' ריחוק וצמצום ימרוד כו' וכה"ג ושוקל הדבר בכליות יועצות בהתחלקות ב' אופנים הללו אבל עכ"פ המכוון א' הוא שיהי' לטובת המקבל רק אם יהי' בדרך זה או בדרך היפוכו והמה מחולקים מאוד שאם יתנהג עמו בחסד הוא היפוך הדין והדין היפוך החסד לגמרי רק שמ"מ מתכללי' כאחד להיות שאין הכוונה בשניהם רק בשביל הטוב' ואע"פ שמעשיהם ב' הפכי' אבל הכוונה א' בשניהם בין שימנע השפע לטובת המקבל בין שירבה לטובתו והרי גם בהיותו שוקל בכליות יועצות יתהפך אצלו מזה לזה כי אינו מחליט לאופן זה יותר מזה אדרבה מיד שיעלה בלבו עצתו למנוע השפע מיד יחזור להיפוכו לומר בלבו אולי לא נכון כך אלא בריבוי השפע דוקא אז טובה למקבל וחוזר מיד לדון להיפוך וכך חוזר חלילה כמה פעמים (בל"א ער קלערט דיא עצה ער איז זיך מיישב כו') ונמצא נכלל בכל א' מהיפוכו עד שיתכלל כאחד בגמר עצתו בהיותו מחליט אחר זמן ישוב דעתו בכליות יועצות כך או כך שאז בהכרח שיהי' א' נכלל לגמרי בהיפוכו. וזהו מצד שלא הי' כל א' מחולק לגמרי מזולתו כי הי' מתהפך מזה לזה וכל א' הי' סובל המנגדו מאחר שהמכוון אחד משניהם משא"כ אם הי' מחולקים בעצם שזה רק כוונתו לדין בפו"מ וזה רק כוונתו לחסד שאין מתכללי' לעולם אבל מה שנקרא ישוב ועצה אדרבה לא יחליט כל א' במדרגתו אלא תמיד בכל רגע ורגע יחזור לנטות מהיפוך להיפוך כמה פעמים והרי כמה פעמים נכלל א' במנגדו שלזה מישוב זמן רב יצא יותר עצה טובה כי מצד טוב ההתכללות יבא לטוב הגמר בעצה טובה החלוטה אח"כ כידוע ועכ"פ אין ההתכללות זאת עצמי' אלא ב' ההפכי' דחו"ג מתכללים אבל כאשר צריך להביא השפע בגילוי גמור אז וודאי ההתכללות עצמי' דהיינו שלא יהי' נראה כב' דברים הפכים מתאחדים כלל אלא כאלו לא הי' אופן אחר מתחלה כלל כי לגבי המקבל השפע הגלוי' הרי צריכה להיות באופן ועצם א' ממש שלא יהי' נראה כמשתמע לתרי אפי שאז לא יוכל המקבל לקבל כלל כי כלי הקבלה אחת בבחי' יחידות בלתי שיתוף דברים מחולקים דהיינו שלא יוכל לקבל רק בחי' א' בעצם משא"כ בהיותו מתייעץ בעצמו איך להביא השפע לידי גילוי אעפ"י שנגמר אצלו אופן התכללות מב' הפכי' שיהי' כך וכך הרי אין זה כמו עצם א' ממש רק שנעשים כאחד בהכרח מפני שצריך לומר דבר ברור למקבל רק בבוא גילוי השפע למקבל נעשה שם עצם ומהות אחד בתכלית היחוד כאלו לא הי' מעולם איזה התחלקות אופנים בזה כלל שלא יהא בזה שום משמעות המשתמע ומובן לתרי אפי כלל וכלל וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור