פירוש המילות
עח, א
והנמשל מכל זה יובן בבחי' נו"ה למעלה ונק' מאזני צדק ששוקלים אור ושפע וכמ"ש ושחקים יזלו צדק שהן בב' הפכים מנגדים בחי' המניעה לצמצם השפע הוא בנצח וההיפוך בירידת השפע הוא בהוד ולהיות שהנצח בקו הימין הוא ענף החסד הרי כלול מגבורה שבהוד לצמצם וההוד שבקו השמאל כלול ממנגדו בחי' החסד שבנצח הרי שמחליפים בעצמם שזהו כענין שיקול הדבר שמתהפך וחוזר מהיפוך להיפוך כמה פעמים להיות שהכוונה א' כנ"ל (וכמ"ש במ"א בשני שרי המלך שזה במדת החסד וזה במדת הדין ובקיום רצון המלך כוונה א' לשניהם אע"פ שמעשיהם הפכיי' שזה ממונה לענוש וזה ממונה להיטיב ולזאת יכולים להתכלל גם במעשה אחד רק שיושלם רצון המלך כי זהו עיקר כוונת שניהם כו' וכן מיכאל וגבריאל או פני ארי' ופני שור ב' הפכים ונושאים במרכבה יחד כאיש אחד כי רצונם א' רק שזה עושה ביראה וזה באהבה (וכמ"ש במ"א בפי' ברכנו כולנו כא' דוקא כמו ויחן ישראל כאיש א' הגם שהי' ד' דגלים כו' וס"ר דיעות אך מצד רצונם כאיש א' כו'). או עד"מ העוף הפורח למחוז חפצו שמתנדנד ברצוא ושוב וכן השט במים שמה שחוזר לאחוריו ביד א' כוונתו לזוז יותר כו' וכן ההילוך בב' ירכין מתכללים לענין עצם ההילוך בגוף א' אעפ"י שהן ב' פלגי גופא כו'. ובמ"א מבואר באופן אחר שלא נכלל א' ומתבטל מציאותו בהיפוכו רק שכולם המה מתחברים כא' וכל א' משתף כחו עם זולתו להיות ככח א' אבל אדרבה לא יתבטל בהיפוכו אלא עוזר גם הוא בכל יכולתו רק שהעזר בזה הוא כיו"ד בני אדם נושאים משא אחד שמתכללים יו"ד כוחות והי' לכח א' אע"פ שכ"א מחולק ומופרד מזולתו אבל כל א' נותן כל כחו וכך הוא בהילוך ב' רגליים או בפעולת ב' ידיו או כמשל ריבוי נהרות שמתאספים ונופלים למקום אחד כמו הים כמ"ש ולמקוה המים קרא ימים כו' שכל נהר הולך בכחו רק שמתחברים כמה כוחות הילוך נהרות למקום אחד. ובזה יובן גם במשל הנ"ל שבגמר העצה הגם שנגמר לאופן מיוחד דוקא אבל יש בו כחות כמה דיעות הפכיים שכולם נותנים כח ולא שנכלל ונתבטל א' במנגדו אלא אדרבה כולם משפיעים רק שנתחברו להשפיע דבר א' כו'. ולפי"ז הרי גם בגמר העצה נעשה עצם א' כמו בגילוי השפע כמו שמקיבוץ כמה כחות נעשה כח א' גם טרם שבא בגילוי להגביה או בקיבוץ כמה נהרות בטרם שבאו בתוך הים רק כשהתחילו להשתתף היו"ד בני אדם או בקיבוץ הנהרות סמוך לים שעדיין לא בא בגילוי כ"כ ממש) אבל בחי' יסוד הוא בחי' גילוי השפע למקבל שבהכרח שיהי' באופן ובחי' א' ממש בלי ישתמע לתרי אפי כלל כנ"ל ע"כ נקרא יסוד יחיד שאין לו חבר כאלו עצם א' הוא מתחלת הווייתו משא"כ נו"ה שהן כמו ב' חברים מתאחדים כו' כנ"ל וד"ל. וזהו ההפרש בין התכללות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- פירוש המילות
- מזהה
- rh-4x36jvmb
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.