פירוש המילות
קג, ד
וקריאת שם מהעלם העצמי (ושרשו הא' הוא מה ששיער בעצמו בכח איך שעתיד להיות רצון וחכ' הכל בהעלם וגילוי כמ"ש במ"א בענין גליף גליפו בטה"ע כו') שיבוא לגילוי והיינו ה' זכרך לדור ודור לכל פרט ופרט שבע"ס דאבי"ע שקוראים למקורם בזכרון שם זה ויש בזה שינוי מדריגות חלוקות לפי אופני פרטי המדריגות שהרי בכל דור ודור ממש מאיר בו מהארת העלם העצמי' בע"ס דאבי"ע באופן ומדריגה פרטית כמו הוי' של חסד או דין וכמו וי"ו אלפי שנין אלף הא' של בחי' חסד כו' ודרך פרט בכל דור ודור יש בו אור מיוחד פרטי אשר בא [אז] השפע מהעלם העצמי' לגילוי באבי"ע כמו והימים ימי בכורי ענבים ואמר בזוהר שביומי' אילין הי' האור מאיר מבחי' גבורות עליונות דבינה כו' ולפי אופן אותו הדור למטה כך מאיר למעלה ונמצא זכרון שם הוי' נמשך באבי"ע בשינויים בכל דור ודור לפי מה שהוא אך מ"מ הרי שם זה שרשו הוא בשם העצם כמו שהי' קודם השתלשלו' שהי' הוא ושמו בלבד רק לגבי המקבלים בא בזכרון בשינוי מדריגה אבל לגבי עצמותו אין זה שינוי כלל וכמ"ש אני ה' לא שניתי ונמצא דה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור ועד"מ שמו של אדם כשהוא לעצמו אין בו שינוי כלל רק כשהוא נזכר בשם זה שהוא נתפס בו ונפנה לקוראו להיות נמשך שם בזה יש חילוק מדריגה לפי אופן הקוראו כו' וכך למעלה הרי צופה ומביט עד סוף כל הדורות (דהעלם דא"ק עד דורות שבאין למטה מאדה"ר דעשי' שנאמר דור הולך ודור בא כו') וכאשר נמשך לכל דור לקוראו בשמו ע"ז אמר ה' זכרך לדור ודור בחילוקי מדריגות רבות כו' וד"ל. וכמ"ש במ"א בענין ויקרא ה' ה' ב"פ כו' דה' הא' בהעלם עצמותו וה' הב' כשנמשך למקבלים והוא עד"מ המצייר אותיות הללו דשם הוי' במחשבה ולפי אופן ציורם במחשבה יצייר בכתב שהוא בדילוג הערך ואעפ"כ הן אותם האותיות ממש רק שנבדלים מן העצמות כך השם שכלול בעצם נבדל בערך מאותיות קריאת שמו ומ"מ בדוגמתו בא בקריאה ולכך זכרך לדור ודור בלי הפסק כמו ששמך לעולם בעצמיות רק שבא מן ההעלם לגילוי כמו מן הכלל לפרט שהכלל כולו מתחלק בפרט כו' כך מה שצופה ומביט כל הדורות בכלל בא בפרט וא"כ גם שמו הכללי שהוא לעולם דא"ס זכרך לדור ודור בלי הפסק בפרט וכמ"ש זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור שזה וזה א' הוא רק שזה בכלל ובהעלם עצמותו וזה בפרט ובגילוי חלוקי הדורות עליונים ותחתונים המסתעפים בבחי' נבדל מן העצמו' שאין זה שינוי לפניו כנ"ל וד"ל. (ועוד יש לפרש דה' זכרך קאי על עצמותו ממש שלמעלה משמו כי הרי אמר הי' הוא ושמו בלבד ותחלה אמר ה' שמך לעולם שהוא מל' דא"ס ואח"כ קאמר ה' זכרך לדור ודור שנזכר עצמותו ממש ולא זכרון שמו לבד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- פירוש המילות
- כרך
- ה' שמך לעולם
- מזהה
- rh-6w57rgkw
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.