וחטאתי נגדי תמיד אף שכבר התוודה עליהן ביוהכ"פ אלא דאהא פליגי דס"ל שא"צ להתוודות עליהן ביוה"כ אחר. וז"ל תני ר' אליעזר ה"ז זריז ונשכר מ"ט דר"ל וחטאתי נגדי תמיד כו' מה מקיימין רבנן טעמא דר"ל וחטאתי נגדי תמיד שלא יהיו בעיניו כאלו לא עשאן אלא כשעשאן ונמחל לו עכ"ל. וצ"ל דכיון שנמחל לו ה"ז כאלו לא עשאן. וי"ל שיש ב' בחי' תשובה. הא' שנעשו לו כשגגות. הב' שנעשו לו כזכיות. ע"כ צ"ל דס"ל שיחזיק א"ע רק במדרגה שנעשו לו כשגגות כו'. וע' באגה"ת פי"א בפי' וחטאתי נגדי קרוב לד' הירושלמי:
(ב) זח"א פ' נח דע"ג סע"ב ת"ח דוד אע"ג דאודי על חוביה ותח בתיובתיה לא אעדי לביה ורעותיה מאינון חובין דחב כו'. עו"ש פי' אני אדע היינו בחי' מל' וזהו עדמ"ש ובן כסיל תוגת אמו. וחטאתי נגדי תמיד דא פגימו דסיהרא כו':
(ג) ר"פ וישלח דקס"ה ע"ב ודוד ה"נ קרייה חטאת ר"ל ליצה"ר דכתיב וחטאתי נגדי תמיד. והרמ"ז שם פי' דיצה"ר הוא מלאך שלוח מנוק' דקליפה הנקרא חטאת כו' וחטאתי כוונתו של דוד על נוק' דקליפה שהיא נגדי תמיד כי דוד ירמוז אל מל' דקדושה כו':
(ד) פ' וישב דקצ"א סע"א פי' וחטאתי נגדי תמיד שצ"ל חשבון בכל לילה קודם השכיבה על מעשה כל יום ואם חטא שישוב כו'. וזהו ע"ד כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא בשגגה כו' ע"כ צריך לבדוק בזה כן פי' בז"ח שם:
(ה) בשל"ה ס"פ בע"מ דנ"ח ע"א למד ע"ד גז"ש וחטאתי נגדי תמיד מפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד. וכן ארז"ל שלאחר תפלת העמידה נותן שלום תחלה לשמאלו שהוא לימינו של הקב"ה כו'. והקשה דלפעמים משמע שהשכינה למעלה מראשו וכמ"ש וה' בראשם וא"כ יד ימינו כביכול תחת ימינו של הקב"ה כו' ותירץ שההפרש בין צדיק שלא חטא מעולם כו' והוא צל עליון וכמ"ש הפרדס ש"ו פ"ב וכמ"ש ביעקב והנה ה' נצב עליו. ע' ברבות ויצא מזה. אבל מי שחטא והיו מעשיו ומדותיו מנגדים כו' אז צריך לצייר שכינה נגדו כו' ע"ש. ויש לבאר ע"פ מ"ש אדמו"ר נ"ע בפי' כי אל דעות ב' דעות שאצלו ית' למעלה היש ולמטה אין וכולא קמי' כלא חשיב ואצלינו נדמה להיפך כו' וזהו הוי' לנגדי תמיד שבחי' אני הוי' לא שניתי וכולא קמי' כל"ח ממש בי' זו הוא לנגדי. ע"ד נוגע ואינו נוגע שעם היות שמאמין בזה אמונה שלימה עכ"ז אינו מתגלה להיות נתפס בשכלו ממש רק בבחי' הודאה שהיא מרחוק וזהו הנק' לנגדי משא"כ אצל בני עליה אשר וה' בראשם מתגלה אצלו בחי' זו בבחי' ראיה ע"ד וצדיק באמונתו יחיה. יחיה ממש כאלו רואה כו'. ועמ"ש מזה בד"ה וידעת היום והגורם לזה הוא וחטאתי נגדי שעם היות שכבר נמחל עכ"ז הוא מסתיר ומכסה כי נעשה רק כשגגה כו' ולא כזכיות ממש. והנה העצה לזה הוא מ"ש אעשה לו עזר כנגדו שמבחי' כנגדו יבא העזר ע"י הצעקה בחילא יתיר להיות עד יעבור עמך הוי' ותתפלל חנה על הוי'. כי זה שמהווה העולמות אף מה שכולא קמי' כלא חשיב זהו עדיין רק בחי' אני הוי' הוא שמי שאין זה רק שם והארה כו'. אבל מהותו ועצמותו ית' אינו בגדר עלמין ואין שייך לשבחו במעלות ביטול העולמות מה שהם כלא חשיבי כמ"ש באגה"ק ע"פ מארז"ל דוד זמירות קרית להו כו'. נמצא להיות וחטאתי נגדי תמיד זהו ע"י קיום שויתי ה' לנגדי תמיד. ומ"ש תמיד שיש בזה עליות אין קץ כי בחי' יחו"ע דז"א דאצילות נק' עדיין יחו"ת לגבי א"א כו' ע"כ צ"ל בקשו פניו תמיד כו'. וע' מענין שויתי ה' לנגדי ומענין נותן שלום לימינו של הקב"ה כו' בפרדס שער ששי פ"ב ואולם קושייתו על המ"ע מימין הקורא איני מבין דאדרבה משם ראיה לדבריו דמדוע המניח יהי' מניח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור