מז. אגרות-קודש אדה"ז אדהא"מ והצ"צ
בתחלה התחלתי לאסוף את האגרות המודפסות של רבנו הזקן, והודעתי:
בינתיים אספתי את ה"אגרות קודש" של אדמו"ר הזקן שבספרים הנדפסים, וחושבני שאספתי את כל הנמצא בדפוס לעת עתה. וציינתי בכל אגרת – לכל המקומות שמצאתיה בדפוס. כמו כן חלקתים לפי עניניהם.
ועוד הוסיף להורות אודות הס' אגרות-קודש:
ס[פר] בפ[ני] ע[צמו] – הנ"ל: דאד[מו"ר] האמצ[עי], דהצ[מח] צ[דק].
ס[פר] (או מדור) בפ[ני] ע[צמו] – מאלה שבספק הלאד[מו"ר] הז[קן], אד[מו"ר] האמצ[עי], צ[מח] צ[דק], וכו'.
לפי המענה הראשון שבפרק הקודם, הוצרכו האגרות להיות נדפסים בצירוף למאמרים הקצרים. אמנם אחר שהורה להוסיף גם את אגרות כ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", וגם הספקות, ולהוציאם לאור בכרך בפני עצמו, או אפילו בכמה כרכים.
התמסרתי מיד לעריכה זו, שעבדתי בזה במשך השנה תש"מ, ואילו הספר מאמרים הקצרים נשאר בעיקר לשנת תשמ"א (כדלקמן פרק עא).
כיון שהספר כלל אגרות של אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק, שאלתי:
לכאורה לעשות השער כבהמצורף בזה, כמו במאה שערים.
האם להוסיף גם שער מיוחד לפני כל אחד מרבותינו, ולכתוב בהם: היכל שלישי כו' וכיוצא בזה?
כשהגעתי למכתבי הגניזה החרסונית, היו לי כמה ספקות, ושאלתי:
האם לסדרם בפני עצמם, או לחלק כל אגרת לפי ענינה?
באם נמצאה רק ב(גניזה החרסונית לסדרם בפני עצמם).
המלים המוסגרות הודגשו בכתי"ק מתוך מכתבי.
האם לנסות ליישב התמיהות שהעיר עליהם הילמן.
סדרתי אותם בנפרד, אבל בהמשך מספר סידורי לשאר האגרות. והיינו שאגרות אדמו"ר הזקן מסתיימות בסימן צג, ואגרות הגניזה מתחילות בסימן צד.
הכנסתי את עלי ההגהה, והרבי הורה:
הכנסתי שתי דוגמאות של השער שלפני הגניזה, ושאלתי:
אם מספיק כדוגמה "ב", או לעשות כדוגמה "א"?
כשסיימתי לעבור על כתבי היד ולרכז את האגרות שעדיין לא נדפסו, והודעתי על כך, השיב הרבי:
לחומרות בממונות הכולל – לברר בחוברת דהכולל (שהו[ציא] ל[אור] אד[מו"ר מוהרש"ב] נ"ע ונדפסה ביג[דיל] ת[ורה]?). בשד[י] ח[מד].
להאגרות בכלל – יבקש הרח"ל שי' להראותו הביכל שכולו מכ[תבים] – שבהיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר.
ואף שכרשום בזכרוני – חלק חשוב מהם נדפס בס[פר] דמכ[תבי] הרמ"מ מויטעפסק וכו', חלק לא הו[ציאו] ל[אור] ע[ד] ע[תה].
א) באגרות-קודש אדמו"ר הזקן יש כמה אגרות אודות חומרות מיוחדים בהלוואה מקופת מעות ארה"ק. ועל זה הורה לברר בנושא הזה בחוברת של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בעניני כולל חב"ד, שחלקה נדפס בקובץ יגדיל תורה (כדלעיל פרק י), וגם מה שדן בזה בשדי חמד.
ב) לבקש אצל ר' חיים ליברמן להראות לי הביכל הנקרא ספר המכתבים (אשר כ"ק אדמו"ר כבר תיארו בקונטרס בד קודש, ובו אגרות חדשות שעדיין לא נדפסו).
דברתי עם הרח"ל, שלדבריו לא הצליח למצוא את הביכל הזה.
באוסף כתבי-היד יש עוד ביכל שבו אגרות מאותו תוכן, והדפסתי ממנו כמה אגרות בקובץ יגדיל תורה חוב' נח (שבט-אד"ש ה'תשד"מ). כשהכנסתי את עלי ההגהה נשאלתי:
לברר האם הכת[ב] י[ד] שממנו נעתקו זהו ביכל המכתבים שהי' בשאַפע בחדר כ"ק מו"ח אדמו"ר (בכותרת ספר המכ[תבים]?).
למעשה עדיין לא נמצא ביכל המכתבים, בשעה ההיא.
רק בחורף תשמ"ו [אחרי משפט הספרים] נמצא הביכל, ונדפסו ממנו כמה דברים חדשים בקובץ יגדיל תורה חוברת סח ואילך. ובאגרות-קודש אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק ח"ב. ואחר כך חזרו ונדפסו במהדורת תשע"ב-ג.
נחזור לנושא עריכת האגרות-קודש:
בתחלת מנ"א סיימתי את עריכת הספר. הכנסתי צילום, וכעבור כמה ימים קבלתי מענה:
למהר בההו[צאה] ל[אור], שעכ"פ לח"י אלול יוכלו ללמוד בס[פר] כרוך (ונדפס – באופן דהתנאה לפניו).
כשהרבי מסר את המענה על ידי המזכיר הרי"ל גרונר, אמר המזכיר, שאני נמצא עתה במחנה גן ישראל להשתתף בירחי כלה הנערך שם לקראת יום ההילולא כ' מנ"א.
והרבי השיב לו, שאם כן אשאר שם, ואחרי שאחזור משם אזדרז לסיים את ההוצאה לאור.
המזכיר הרי"ל גרונר התקשר אלי למחנה גן ישראל, וסיפר על כל הנ"ל. התקשרתי מיד לעוזרי בניהול הספריה, ה"ר יצחק שי' ווילהלם, והבהרתי לו איך למצוא את החומר המוכן, ולהעבירו לבית הדפוס, ולהגיה מה שהם מסדרים בדפוס. וכשחזרתי מירחי כלה, התמסרתי לגמרי לזירוז הסידור בדפוס, ועריכת המפתחות.
הנושא האחרון של "מפתח האגרות – לפי הנושאים" שבסוף הספר היה "שונות", ועליו העיר הרבי:
מהי התועלת בציון זה? ובפרט שרבים ביותר הם.
כשהתקבלו עלי ההגהה של המבוא, שבו מסופר על המצבה של אבי אדמו"ר הזקן, הורה הרבי להשיג תמונה מהמצבה ולהדפיסה:
דר בנ"י (פאר ראקאוויי?) הרב דסעליש שי' (האלבערשטאט, רובין?) שלפני שנים ביקר אותי וסיפר כו' הראה צילומים וכו', וכדאי שיתקשר אתו כו'.
התקשרנו עם כמה אנשים מסעליש ומפאראקאוויי, ולעת עתה לא הצלחנו לעלות על עקבותיו.
ישאל את הציעשאנאווער שי' שמכיר כולם וכו'.
ומכל מקום הורה שלא לעכב עבור זה את ההדפסה.
כעבור כמה ימים שלח אלי קטע עתון, שבו מופיעה ברכת מז"ט אל
רבי שמואל שמעלקא רובין אדמו"ר מסוליצא פאר ראקעוועי.
למעשה לא היתה אצלו התמונה. אמנם בט"ו אלול, בשעה שהספר כבר היה על מכבש הדפוס, בשרתי לרבי:
אתמול בלילה השגנו תמונה ממצבת אביו של אדמו"ר הזקן, וצירפתיו בהמבוא במקומו.
את התמונה קיבל ר' יצחק שי' וילהלם מאת ר' חיים בן אסתר רוטנשטיין (יליד סעליש).
לצרף גם פיענוח נוסח המצבה שאינו ברור כ[ל] כ[ך].
באותו יום מסרתי גם גליון צילומי הכתי"ק שמודפסים בספר, וכתבתי:
מצורף בזה דוגמא מקונטרס הפאקסימיליות של גוף כתב יד קודש.
כמצופה התקבל הספר בח"י אלול, ובין הימים ח"י אלול וראש השנה עיין הרבי בספר, ובצום גדליה בבוקר מתקבלת אלי פתקה המתחלת:
כיון שהצליח (הן בעצם ההו[צאה] ל[אור] וגם בהזריזות) באג[רות] הק[ודש] דאד[מו"ר] הז[קן) – הז[מן] ג[רמא] ומסוגל זיך אריינווארפען בההו[צאה] ל[אור] דמאמרי אד[מו"ר] הז[קן] הקצרים[16] ...
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור