ישראל ורחל בא שורש ההמשכה מבחי' בית ועיין בהרמ"ז פ' פקודי דר"ך, ואזי לידת הנשמות הם נשמות עליונות יותר כו' ועד"ז ההפרש בין אוה"מ לבהמ"ק ונק' דירת עראי ודירת קבע דירת עראי כסדר ההשתל' דעכשיו שמים קדמו כו' מל' מקבלת מז"א, ועי"ז נמשך עד שהבריאה יש ודבר נפרד אבל דירת קבע המל' מקור דבי"ע מקבלת ג"כ מאו"א, וא"כ גם בבי"ע הגילוי ע"ד האצי' כו' דירה בתחתונים דירה נאה להיות גם למטה איהו וגרמוהי חד, וגם כי הולדה נק' דירה ובנין, וכשנמשך בבי"ע נשמות דאצי' ממש נק' דירת קבע דירה נאה.
והנה להבין ענין אוהליך יעקב כו'. יש להקדים ענין שבה"כ ובירורן שענין השבירה שנפלו הכלים למטה לב"ן והי' השבירה בדרך נפילה ולא שירדו בדרך השתלשלות ולכן מה שלמעלה יותר נפל למטה יותר כמשל נפילת פירות האילן כו' ולכן החי מקבל חיות מצומח והמדבר משניהם כו'. אך כשירדו הכלים משם ב"ן להתלבש בבי"ע ירדו בדרך השתלשלות והדרג' ולא בדרך נפילה שהכלים הפנימי' נעשו נשמה לע"ס דבריאה והאמצעים ביצירה והאחרוני' בעשי'. והנה כמו שיש בעולמות בחי' והדרגות כן יש בנשמות בחי' חלוקות זו מזו והוא בחי' נשמה רוח ונפש כו', וכשנופל ח"ו בחי' נשמה אזי נפילתו למטה יותר כנ"ל במשל וגם כמשל ההפרש בין בהמה המטנפת החצר לאדם המטנף את הבית, גם צואת האדם מסרחת יותר, וזהו ששמע ממורו הה"מ נ"ע שהמ"ז של הצדיקים גמורים פוגמים יותר הרבה מעבירות ממש של הע"ה כו', וזהו ענין ג' תשובות, והנה הב' תשובות הראשוני' נק' אוהליך יעקב אוהליך בחי' מקיף, והנה יעקב הוא שנשפל למטה לבי"ע לברר בירורי' ולהעלותן למעלה, וזהו זווג יעקב ורחל שבימות החול כי יעקב הוא מן החזה ולמטה כו' אבל בשבת הוא זיווג ישראל ורחל, כי ישראל הוא מוחין דאבא והוא בחי' תורה דמחכמה נפקת משכנותיך ישראל בחי' תורה, גם שבת אותיות תשב כו', תשובה הג' הנ"ל תשובה עילאה, ועמ"ש בביאור ע"פ לא הביט און ביעקב, שאו"א דאצי' מתלבשים בז"א בשבת בבחי' או"פ ממש, משא"כ בחול הם עליו בבחי' או"מ, וזהו משכנותיך ישראל שמוחין דאו"א מתלבשים בו בבחי' או"פ, משא"כ בבחי' יעקב היינו בחול הם רק בבחי' אוהל או"מ כו' כנ"ל (וי"ל ג"כ דזהו ענין הפי' דאהל נק' דירת עראי ומשכן דירת קבע ע"ד עשה מלאכתך עראי ותורתך קבע, וכמו"כ כל הבירורים שבחול עיקר עליותם בשבת שהוא מנוחה כו', וזהו ענין קבע כו' חול מכין לשבת כו').
והנה ענין אוהליך ומשכנותיך הוא עפמ"ש ועשית יריעות עזים לאוהל על המשכן כנ"ל, ומבואר לעיל שיריעות עזים היינו מה שנתברר מק"נ ששם הם י"א בחי' בסוד כל המוסיף גורע כו' דהיינו ריבוי הכלים ומיעוט האור כו', ועיין מזה בזח"ב שם ודק"ס ע"א ובפ' פקודי דרל"ג ע"ב, ומ"מ אחר הבירור הם לאוהל על המשכן, ויובן זה ע"ד מ"ש במ"א בפי' מארז"ל ת"ח צריך שיהי' בו שמינית שבשמינית ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא, שהסאסאה הוא שומר לעצם החטה, כך השמינית שבשמינית בחי' יש אדעתי' דנפשי' קא עביד שבתחילת העבודה זהו שומר לשיוכל לבוא לבחי' הביטול ממש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור