ע"ד גדול הוי' כו' בעיר אלקינו וארז"ל אימתי גדול כשהוא בעיר כו', ולכן אז נק' מלך, והנה מושל מצינו ג"כ במט"ט כמ"ש עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו, וע' במ"ע סי' רי"ח, וכן באדם י"ל ומושל ברוחו זהו אתכפיא, אכן כתיב ירא ה' בני ומלך וארז"ל בפ' ואתחנן ומלוך על יצרך והיינו ברצון שגם היצה"ר מקבל ברצון להבטל כמו בכל לבבך בשני יצרך בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא, וכן פי' במד"ר פ' חיי ע"פ המושל בכל אשר לו שהיה שליט ביצרו כמותו, ובזהר פ' וישב דקפ"א ע"ב המושל בכל אשר לו, בגין דכל גוונין אתחזון ביה ירוק חיוור וסומק שהם חג"ת, שמתלבשי' בו"ק דיציקה וזהו ענין וממשלתך, ועיין בפרד"ס שער אבי"ע פ"ה בפירוש מאמר הזהר ס"פ נח ע"פ שער החצר הפנימית הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח כו' וע' במק"מ שם. מזה יובן שבששת ימי המעשה שההשפעה בא ע"י מט"ט ו"ק דיצי' נק' ממשלתך, ובשבת שההשפעה בא מאצי' ע"י הבריאה נק' מלכותך וזהו ביום השביעי נתעלה וישב על כס"כ, וכן באדם בחול ה"ע אתכפיא ונק' מושל ברוחו ובשבת הוא בחי' בשנותו את טעמו דאתהפכא חשוכא לנהורא וכמ"ש בלק"ת פ' בלק בד"ה לא הביט און ביעקב.
(ה) ומזה יובן ענין אמרו לפני מלכיות להמשיך בחי' מלוכה דוקא, שלמעלה מבחי' ממשלה, ועמ"ש דשיר של יום שישי למע"ב שבו נברא האדם הוא ה' מלך גאות לבש, שקודם בריאת האדם לא היה שייך מלוכה. לפי שלא היו רק בהמות. כי אם כשנברא אדה"ר וקיבל עול מלכותו ברצון שייך ה' מלך כו'. גם ע"ד אין מלך בלא עם שיהיו בחי' אנשים כערכו סד"ה אתם נצבים. והנה לבוש מלכות גיאות לבש זהו בחי' גבוה וזהו ענין כי גאה גאה. משא"כ בחי' ממשלה מזה נמשך אלביש שמים קדרות כמ"ש בד"ה תקעו בחודש דרוש הראשון פ"א בהג"ה ועמ"ש ע"פ ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם בלא עם ר"ל שלא יהי' גלוי בחי' מלוכה שצ"ל על בחי' עם כ"א בחי' ממשלה כו'.
קיצור מלכותך כחב"ד חג"ת שבמ' וממשלתך נה"י שבמ' (ג) כל עולמים נ' אלפים יובלות (ד) מושל עמים י"ל נק' מט"ט עבדו המושל בכל אשר לו. מלכותך ע"ד גדול כו' כשהוא בעיר. וכן באדם ומושל ברוחו. ובחי' מלוך על יצרך. שער החצר הפנימי' כו' (ה) אמרו לפני מלכיות. ה' מלך גאות לבש.
יד סומך בד"ה ובהגיע תור אסתר. ס' מסכתות בד"ה לי בעוזרי. סוכת דוד הנופלת. בד"ה כי ההרים ימושו. כי סמך משה ידו וסמך ידו על ראש העולה ענין סמוכים איש מפי איש.
וזוקף מענין וזוקף משם ומענין ואשה זקף גדול. ילקוט ומדרש תלים סמכוני באשישות סמיכת גאולה לתפלה בהגהות לד"ה תקעו. סמכין ממין בשל"ה סם תם כו' ושמתם כו' ס' א"מ מ' א"פ כו' ס' מ' שבלוחות, י"ג עלין דסחרין לשושנה לפי שהיא בין החוחים וכן ויהי ה' את יוסף, בסידור נופלים גם ז"א ע"ד אני והו הושיעה נא כי והוא אסור באזיקים. מ' כשמתלבש בק"נ נק' עה"ד טו"ר. הסמך בבינה דרור חירות. ע' מג"ד ערך סמך פי' מ'. וע"ד וה' סביב לעמו. וע"ש כמ"כ ענין משענת במחוקק במשענותם. בפרדס ערך סמך פי' בינה ונופלים ת"ת יסוד מ' י"ל ע"ד הצדיק אבד כו' ובאו האובדים כו' וישח אדם וישפל איש כו'. כפופים ענין כף כפופה. ועיין בד"ה סדין עשתה שהשפלה נמשך מחמת השממית
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור