דס"ז ע"ב דהוא בינה ומל' או מל' דא"ס ומל' דאצילות. ויצא קנ"ג ב' קנ"ח ב' ויחי דרמ"ח סע"ב וארא כ"ב א' בשלח נ"ג ב':
(ב) פ' ויגש דף ר"י ע"א ע"פ קול ברמה נשמע. מאי ברמה דא הוא עלמא עילאה עלמא דאתי. וסימן מן הרמה ועד בית אל בירמי' סי' ל"א י"ו. מן העולם ועד העולם כו' וידוע כי בעלמא דאתי היינו לע"ל הוא התגלות סוכ"ע היינו התגלות עתיק שבבינה כו' עמ"ש בת"א בביאור דזכור ושמור ומ"ש בכוונת השופר:
(ג) בע"מ מאמר ח"ד ח"ה פ"ה כ' מן העולם ועד העולם הוא מטבע שטבעוהו דהע"ה ובית דינו דהיינו מן העולם מזמן אדה"ר ועד העולם ימות המשיח אבל בבית שני בשביל חמשה דברים שחסרו בו לא הי' חותמין תחלה מן העולם ואח"כ החזירו הדבר ליושנו כו' עכ"ל. נ' דמפרש מן העולם מהעוה"ז שהוא מל' ועד העוה"ב שהוא בינה ה' עילאה. ולכן בבית שני שחסרו בו ה' דברים שמבחי' ה' עילאה לא היו חותמין תחלה ועד העולם:
(ד) בשל"ה פ' תולדות דרפ"ט ע"א הביא המדרש בב"ר למה נברא העולם בב'| להודיעך שהם ב' עולמות. וגם ב' סימן ברכה להיות ברוך מן העולם ועד העולם:
(ה) במשנה סוף פ"ט דברכות כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם כו' התקינו שהיא אומרים מן העולם ועד העולם משמע מהעוה"ז ועד עוה"ב וכמש"ל סעי' ג' וכ"כ בעמה"מ שי"א פכ"א הובא לקמן בדה"א סי' י"ז פסוק ל"ו. ואלו בזהר משמע להיפך דפי' מן העולם מבינה ועד העולם מל'. וכ"כ בהדיא בפ' ויצא דקנ"ג ע"ב. ויש לפרש דשניהם אמת. דהנה יש בברוך ב' בחי'. הא' מלמטלמ"ע כמ"ש בזח"ב פ' פקודי דרס"א רע"א בענין ברוך דהתחלת שמו"ע שזהו מה שהמל' מתברכת ממה שנכללו בה העלאת מ"ן דחיות ושרפים ואופנים כו' וכמו הצמיחה ממה שנזרע כשיש בזה ברכה ועמ"ש ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים כו'. הב' הברכה וההמשכה מלמעלה למטה מכח"ב. ועמ"ש בד"ה כה תברכו בענין יברך ה' כו' ואני אברכם ברכה בראש ברכה בסוף הם שני בחי' ברכה הנ"ל העלאה והמשכה. ועד"ז פי' ברוך כו' מן העולם ועד העולם אם הפי' מעוה"ז שהוא מל' עד עוה"ב שהוא בינה זהו ענין העלאת מ"ן שיהי' בברכה וריבוי כו' והפי' מבינה עד מל' זהו הברכה והמשכה מלמעלה למטה. וכ"ז בא"י אלקי ישראל. כי ישראל לי ראש שבהראש עיקר גילוי כללות החיות ואח"כ ממנה נמשך לכל אבר כו'. וע' בת"א פ' בראשית בד"ה להבין ענין הברכות. וגם כמ"ש בד"ה והנה מנורת זהב פי' נר ה' נשמת אדם שנק' נר לקבל בתוכו בחי' שמן ופתילה הוא שמן הטוב מקור ח"ע כו' משחת קדש. ועוד כי ישראל תפארת בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מע"י ועד מל' א"כ הוא דוקא הממשיך מן העולם ועד העולם כו' וכן בההעלאה. וכמ"ש בת"א פ' וישב ע"פ ונתתי לך מהלכים ב' בחי' הילוך הכל ע"י בריח התיכון כו'. וכמ"ש בזח"א וישלח קס"ז ב' בפי' ויעקב איש תם יושב אהלים וס"פ תרומה דף קע"ה ב' וברע"מ ר"פ תשא קפ"ז ב' בענין וא"ו ממוצע בין שני ההי"ן ועמ"ש מזה ע"פ מה טובו אהליך יעקב. ועוי"ל כי יש ישראל זוטא בחי' נער ישראל ויש ישראל סבא וכמ"ש בזח"ב ס"פ בא דמ"ג ע"א והיינו ז"א וחכמה עילאה אבא. וא"כ פי' אלקי ישראל י"ל ע"ק אלקי של יש"ס כו'. וגם את"ל ישראל היינו ז"א ג"כ יש לפרש אלקי ישראל ע"ק או בינה כו'. והנה עפ"ז י"ל מה שאנו אומרים אהבת עולם אהבתנו זהו למעלה מבחי' אהבה רבה כדמשמע בתד"א ח"א רפ"ו. אהבה רבה אהבתיך לא נאמר כו' ע"ש. ובתניא משמע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור