ובפרט בההתבוננות איך שכולא קמי' כלא חשיב כו' (שזהו בהשגת הנשמות וכמ"ש בתו"א ד"ה בכ"ה בכסלו), שעי"ז תתלהט נפשו ברשפי האש התשוקה ליקר תפארת גדולתו כו' כמ"ש בסש"ב פ"נ, ומזה בא לידי צמאון (דתחלה הוא בבחי' תשוקה ואח"כ נעשה בבחי' צמאון) וחולת אהבה ובחי' כלות הנפש כו' שז"ע המס"נ דק"ש שע"י הקדמת האה' ברשפי אש בברכת אהבת עולם באים לידי מס"נ באחד בק"ש כו', שכ"ז הוא בבחי' אה' פנימי' ממש שנשרף כל מציאותו ברשפי אש זה כו' (וכמו השרפים שכל מהותם הוא הרשפי אש כו'), ובאש זה נשרף גם הנה"ב וכמ"ש בכל לבבך בשני יצריך כו', והו"ע החקיקה מבפנים שנעשה ג"כ בבחי' כלי כו'.
וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ואלה שמות בנ"י את יעקב, דהנה ישראל ויעקב שניהם הם בבחי' המוחין דישראל הוא לי ראש ויעקב יו"ד עקב שזהו המוחין, רק דישראל הוא עצמי' המוחין שלמעלה מהמשכה עדיין, ויעקב הוא בחי' המוחין כמו שהן בהמשכה שז"ע יו"ד עקב כו', והיינו דישראל זהו בחי' פנימי' המוחין שלמעלה מהמדות ויעקב בחי' חיצוני' המוחין שנמשכים במדות כו', ובישראל זהו בחי' ישראל סבא וישראל זוטא שזהו בחי' ז"א כמ"ש כי נער ישראל כו' והן בחי' המוחין שבמדות כו', וגם בפנימי' המוחין יש מדות אלא שהן פנימי' המדות דגילוי המוחין אין זה בבחי' המשכה ממש כו' כנ"ל. וזהו מ"ש ואלה שמות בנ"י הבאים כו' ב"פ, דהנה כתי' ירד ירדנו שיש ב' ירידות וכן בעלי' כתי' אעלך גם עלה כו', והענין דהנה נודע דכשם שיש מצרים בלעו"ז כמו"כ יש מצרים בקדושה והן מצרים וגבולים שזהו כללות השתל' העולמות כו', וידוע דעולמות בכלל הן ב' מדרי' עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין והן בחי' מח' ודבור דמאותיות המח' נתהוו עדאתכ"ס ומדבור עדאת"ג כו', וזהו
הירידה היינו הירידה דבחי' ישראל בחי' פנימי' ועצמי' המוחין שהירידה היא בבחי' מח' לבד כו', והירידה הב' היא דבחי' יעקב דהיינו חיצוני' המוחין והיא הירידה בבחי' דבור העליון כו', וזהו מ"ש ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה בפ' ויגש היינו ירידה הא', וכפל הדבר בפ' שמות שזהו ירידה הב' כו'. וזהו דשם נא' יעקב ובניו שיעקב בכלל בנ"י להיות דישראל הנא' שם הוא בחי' פנימי' המוחין, לגבי מדרי' זו יעקב שזהו בחי' מוחין שבמדות הוא בחי' בן דז"א ב"ן לאו"א כו', וכאן בפ' שמות נא' את יעקב, דישראל הנא' כאן הוא בחי' ישראל זוטא, לגבי מדרי' זו יעקב אינו בבחי' בן כ"א בבחי' אח כו'. וזהו ואלה שמות בנ"י שכפל הדבר להיות שזהו הירידה בבחי' דבור כו', ולכן שם נא' יעקב ובנ"י דיעקב בכלל בנ"י וכאן את יעקב שהוא בבחי' אח כו'.
קיצור. דהנה פסוד"ז וברכת ק"ש וק"ש הן רוח רעש אש, רוח התפעלות המדות בפסוד"ז מהפלאת הענין, והוא בלי מבוקש רק רוממות הנפש, ורעש בברכת יוצר מההתחדשות בהתבוננות דקדוש, וגם מההפלאה שבלתי מושג, שג"ז התחדשות ומ"מ הוא בבחי' פנימי יותר מבחי' רוח, ולכן יש בזה מבוקש להיכלל באוא"ס ב"ה, ואש בברכת אה"ע, והוא מבחי' הבינה (דחכ' הוא בחי' הביטול בקרירות), והוא ההתבוננות איך דאיהו ממכ"ע וסוכ"ע שמשיג ומכיר יקר תפארת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור