בס"ד. ש"פ שמות, העת"ר
תתכ
במדרי' עליונה יותר כו'). ורעש הוא בברכת ק"ש וכמו והאופנים וחיוה"ק ברעש גדול כו', והוא מההתבוננות דקדוש כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה אני ה' אלקיכם הב', והיינו מהפלאת הענין, דהנה הרעש נעשה ע"י התחדשות דבר, דכאשר רואה אדם דבר חדש שלא שיער מעולם ה"ה מתפעל ברעש כו', דדבר שהוא מורגל בו או שהוא בערכו אינו מרעיש כלל, רק בדבר שאינו בערכו וה"ה אצלו דבר חדש לגמרי ה"ה מרעיש כו', וכמו איסתרי בלגינא שזהו מצד ההתחדשות כו', וכמו"כ הוא ברוחני' בהשגת בחי' קדוש שזהו בחי' התחדשות בנבראים שמה שהוא בבחי' חיות פנימי ובבחי' מורגש בנבראים ה"ה ההארה לבד כו', אבל בחי' עצמות אוא"ס ב"ה שקדוש ומובדל כו' ה"ז בבחי' התחדשות בנבראים כו', וע"י השגת דבר חדש זה נעשה הרעש כו', וגם הוא מהפלאת הענין שאינו בא בבחי' השגה ממש דלית מח' תפיסא בי' כו' ה"ז ג"כ סבת הרעש כו', דדבר המושג ה"ז מתקבל אצלו בפנימיות ממש והוא בבחי' התיישבות בזה כו', אבל מה שאינו בהשגה ממש כו', והיינו שמשיג את הענין אבל לא בהשגה גמורה נעשה מזה הרעש כו' (וה"ז ג"כ כענין
ההתחדשות דדבר הבלתי מושג הוא בבחי' התחדשות כו'), ולכן הרעש באופנים יותר מבשרפים מפני שהשגתם קטנה יותר כו', והוא שיודעים מבחי' קדוש ואינם יודעים מהו עי"ז נעשה הרעש ביותר כו', ומ"מ ה"ז בבחי' הרגש פנימי יותר מבחי' רוח, להיות שמשיגים עכ"פ איך שאוא"ס קדוש ומובדל מהעולמות ובפרט כשמשיגים אופן ההפלאה דאוא"ס ב"ה, הרי ההתפעלות בזה הגם שהיא בבחי' רעש ה"ז בבחי' הרגש פנימי מפני שבאה ע"י השגה כו', ולכן בהתפעלות יש מבוקש שרוצה להכלל באוא"ס ב"ה, והיינו לפי שזהו בבחי' התפעלות פנימי כו'. ואח"כ בברכה שני' דק"ש הוא בחי' אש והיינו רשפי אש האהבה הבאה מבחי' הבינה כו', והוא בעולם הברי' דאימא עילאה מקננא בכורסי' כו' (ובד"פ במלאכים זהו מדרי' השרפים דמעמדם בעולם הברי' ונק' שרפים ע"ש הרשפי אש כו'. והעיקר הוא בנשמות שעלו במח' שזהו בחי' עולם הברי' כו'), וכמ"ש בסש"ב פ"נ דאהבה ברשפי אש הוא מבחי' גבורות עליונות דבינה עילאה כו', וכנודע דבינה הוא בחי' גבו' דמוח החכ' קר ולח ומוח הבינה חם ויבש והיא מקור החום הבא בדם שבלב
בחה"ש כו', וזהו אהי' בריבוע בגימט' דם כו'. והענין הוא דהנה ידוע דב' מוחין דחו"ב מאירים ומתפשטים בלב ע"י הב' קנים קנה וושט שהן שר המשקים ושר האופים כו', ומוח החכ' הוא שמאיר בחלל הימני שבלב וכמ"ש לב חכם לימינו כו', דחה"י מלא רוח חיים ואין בו דם והיינו שאין בו רתיחה והתפעלות ואדרבה הוא בבחי' הביטול בתכלית כו', שגם המדות שמבחי' חכ' הן בבחי' דבקות שנדבק מאד בהענין עד שמתבטל בכל עצמותו מזה כו', והוא בלי התפעלות ורשפי אש כלל כ"א בחשאי ובבחי' ביטול בתכלית כו', ומוח הבינה בא בחה"ש שבלב המלא דם דברוחני' הו"ע ההתפעלות ורשפי אש שבא מהשגה דוקא שע"י השגת הענין עי"ז נעשה ההתפעלות על הענין האלקי ברשפי אש התשוקה כו', והיינו דוקא בהשגה גמורה דאז נרגש הענין בלב ונעשה הרשפי אש כו', והיינו שע"י ההתבוננות בגדולת ה' איך שהוא ממכ"ע וסוכ"ע בבחי' ידיעה והשגה גמורה בענינים אלו וכמ"ש בסש"ב ס"פ מ"ד שזהו מ"ש ברע"מ פ' בא בגין דישתמודעון בי' כו', דכאשר הוא בהשגה גמורה ובהעמקת הדעת באיכות האור והגילוי ה"ה משיג ומכיר את יקר תפארת גדולתו ית' כו',
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק שני
- מזהה
- rh-jqs4xs7s
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.