ליששכר. אבל באמת טעה בזה. כי עשו אינו תמכין דאורייתא כ"א אדרבה. והוא חזיר מיער שאינו מעלה גרה. אבל זבולון הוא תמכין דאורייתא. וזהו וירכתו על צידון פי' לא כמו איש יודע ציד איש שדה כ"א הוא הצד ציד ונותן בפיו של יששכר כו'. וכענין מ"ש בציון כי בחר ה' בציון כו' זאת מנוחתי כו' וכתיב צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם כו' ות"י צידה זודה*. ואפ"ל כמ"ש בזבולון זבדני כו' זבד טוב. ויתן להם צידה לדרך בפ' ויגש מ"ה כ"א. תרגום זוודין לאורחא. ובפ' בא י"ב ל"ט וגם צידה לא עשו להם. זוודין לא אתקינו להון. כי בטחו על הקב"ה. ואפ"ל ג"כ וירכתו על צידון למעלה מבחי' צידה. וארז"ל גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו פ"ק דב"ב ד"ט ע"ב. ובמהרמ"א תלים קל"ב פי' צידה ברך אברך הוא משארז"ל עתידה א"י שתוציא גלוסקאות כו':
יא שמעי בת. פ"ב דחגיגה ט"ו ב'. רבות ר"פ לך לך דקאי על אברהם. פקודי ס"פ נ"ב. בשה"ש בפסוק צאינה וראינה כ"ב ג'. של"ה רמ"ח ב' קמ"ט א' קע"ד ב' הביא ממ"ש הרמב"ן בפי' החומש ע"פ וה' ברך את אברהם בכל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. ועפ"ז יש להבין הרבות ר"פ לך לך דמפרש שמעי בת וראי על אברהם. של"ה פ' לך לך רע"ז ב' רע"ח ב' פ' חיי שרה רפ"ד ב'. ועמ"ש מזה בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי דרוש הראשון. ומ"ש ע"פ וה' ברך את אברהם בכל. ילקוט ח"א י"ז ב'. קי"ב ג'.
טו לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה. זח"ב משפטים דק"ה סע"ב. ויקהל קצ"ז ב' ע"פ קחו מאתכם תרומה לסלקא לההיא תרומה כו'. דהא מטרוניתא לא אתחזי למיתי לבעלה אלא באינון בתולתין עלימתהא דייתון עמה כו' כמד"א בתולות אחריה כו'. ופי' במק"מ שהם י"ב נושאי הכסא ועיקרן ד' בחי' ד' משריין כו' ע"ש. וי"ב הנ"ל הן נקראים ג"כ תליסר עלין דסחרין לשושנה ר"פ בראשית. כמ"ש ארח"ו שם הובא בסה"מ בתחלתו שהם י"ב בקר והים עליהם כו'. וע' בביאור ע"פ שכם אחד על אחיך נתבאר שהם בחי' אצילות שבבריאה והם בהיכל קה"ק דבריאה והם מחברים את המל' דאצילות שמסתתרת בבריאה לאצילות וזהו ששם עלו שבטים וכן פי' ברבות פ' פקודי ר"פ נ"ב דבתולות אחריה הן כל ישראל היינו י"ב שבטים כו' והכח הזה בהן היינו ע"י שמבררים רפ"ח ניצוצין שנפלו למטה כו'. ובבה"ז פ' ויקהל שם פי' הכח שבהם לפי שהתפעלות שלהם הוא להכלל ולהבטל בעצמות אור א"ס כו' ועי"ז מגביהים בחי' המל' לאור א"ס ממש. וזהו ענין שמעלין אותה אל היחוד העליון כו' כמ"ש דרל"ח א'. פקודי דרל"ה א' ודרל"ח א'. בתולות אחריה כו' דהני ארבע אקרי הכי כו' דקשרי יחודא כו' עד דאתיין לה לגבי משה כו'. ויש להעיר ג"כ ממ"ש בת"א פ' תולדות ע"פ מים רבים בענין רבקה שהוא מענין רבקה של שלש שלש בקר או של ארבע ארבע כו' שהן ג"כ ד' בחינות הנ"ל שהן כללות י"ב בקר כו' הנ"ל. והיינו בחי' התכללות ע"ש. והנה בהמה שרשה מעולם התהו תוקף המדות אה"ר ולכן בכח זה הם והחיות נושאות את הכסא כו' וע' מזה בת"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור וד"ה האבות הן הן המרכבה. וזהו ענין הפרות שנשאו את הארון לבית שמש כו'. ועד"ז יש לפרש מאמר הרבות פ' פקודי פנ"ב בענין ויביאו את המשכן כו' לרקמות תובל כו' אשר המשכן הוא שרש הנפש אלקית. היא השכינה מקור נש"י. והעלאותה לבחי' ז"א דאצילות משה יסוד אבא זהו ע"י בתולות אחריה כו' שהוא ענין ששם עלו שבטים והיינו ע"י שמבררים נה"ב. ועמ"ש ע"פ ונתתי לך מהלכים כו' והילוך זהו זהו ענין ויביאו את המשכן כו':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור