וחרב פיפיות שזהו ק"ש שנק' חרב פיפיות של ב' פיות שלא להשפיל א"ע בתאוות ושלא לבא להתגאות כמ"ש ע"פ ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי כו'. וכן תורה נק' חרב פיפיות. וחגור חרבך על ירך ששם היצה"ר מטיל תאוה כו' מצריך להתייראות מן התכלת כסא דין שממנה נמשך על החוטא וצבתה בטנה ונפלה ירכה כו'. גם חגורות עדמ"ש באג"ה סי' ב' ע"פ חגרה בעוז מתניה. גם י"ל ויעשו להם חגורות ע"ד שפי' במ"ח מסכת חצות פ"ג אוזר ישראל ז"א בגבורה שהיא נוק' הנבנית מהגבורות ויוצאת כנגד מקום אזור שבו וכן פי' במא"א אות ח' סעי' וא"ו חגורה היא המל'. ואפ"ל ע"ד אחזתיו ולא ארפנו. ועמ"ש בבוך תרי"ט ב' דף מ"ד ע"א ע"פ וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים:
(ד) זהר פ' ויחי דר"מ ע"ב ע"פ וירכתו על צידון הביא פסוק חגור חרבך על ירך גבור ופי' בו ב' פירושים. הא' על ירך ר"ל שישמור הברית מילה הנק' ירך כמ"ש באברהם שים נא ידך תחת ירכי. ומי שפוגם בברית עומד כנגדו חרב נוקמת נקם ברית. ע"כ מאן דבאי לנטרא להאי ברית יזדרז וישוי לקבליה בחי' החרב נוקמת נקם ברית הנ"ל שעי"ז יתיירא ולא ישמע להיצה"ר. וכן פי' בזהר פ' בשלח דס"א ע"א אמר ריה"ו מאי דכתיב חגור חרבת על ירך גבור הודך והדרך אלא כל מאן דמזרז גרמיה ושוי דחילו דחרבא שננא תקיפא לקבליה על ירך. מהו על ירך דא רשימא קדישא כמ"ד שים נא ידך תחת ירכי כו' עכ"ל. וע"ש. וע' זח"ג פ' אחרי דף סמ"ך ע"א מענין חגור כרבך על ירך. וזהו"ע ויעשו להם חגורות. והיינו ע"י ויתפרו להם עלה תאנה. ועמ"ש ע"פ התאנה חנטה פגיה בשה"ש סי' ב'. ומ"ש ע"פ נוצר תאנה יאכל פריה. במשלי סי' כ"ז י"ח. דקאי על תושבע"פ שנק' תאנה ע"ש שמבררת עה"ד טו"ר כו'. ובמ"א סי' ה' ה' איש תחת גפנו ותחת תאנתו. גפנו היינו תשב"כ שנק' יינה של תורה. ותחת תאנתו תשבע"פ והיינו בינה ומל'. ובישעי' סי' ל"ח כ"א ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי ופירש"י ונס בתוך נס הי'. היינו כי תאנה עה"ד שמבחי' זו רגליה יורדות מות. ועכ"ז מזה נמשך ויחי. כי עה"ד כשמתברר ע"י עה"ח נעשה עליה בבחי' אין שלמעלה מעה"ח כמ"ש בזח"ג פ' שלח דקנ"ח ע"ב ע"פ היש בה עץ אם אין וזהו א"ח עט"ב. גם לפמ"ש בענין מה ירך בסתר שה"ס היחוד עליון וע"ז נאמר סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם לכן שייך זה לענין המילה שס"ב ובריתו להודיעם. וזהו זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון. דפי' בזח"א ויחי דרמ"א ע"ב ג"כ כענין חגור חרבך על ירך. והענין כי זבולון הוא יסוד ולכן הוא בן ששי ללאה. והוא המפרנס ע"ד ויוסף הוא המשביר כי צדיק יסוד משפיע. לחוף ימים ישכון פי' במא"א אות ז' סל"ג יסוד דנוק. כי הצדיק ממשיך מהבינה הנק' ים הקדמוני ומשפיע למל' ים סוף. וזהו וירכתו בחי' ירך ע"ד מה ירך בסתר אף צדקה בסתר. על צידון ע' פי' הבעה"ט ל' צידה והיינו כמ"ש בזח"ג פ' פינחס דף רנ"ד ע"א צדיק צידה דהאי צפרא תחות גדפהא דאימא דהיינו המשכה מלמעלה מסדר ההשתלשלות מבחי' קן צפור ש"ע נהורין משם ממשיכים המל' ע"ד ברוך כבוד ה' ממקומו מבחי' איה מקום כבודו. ובבה"ז שם שזהו ע"י שמבררים הניצוצים מק"נ. ועמ"ש ע"פ טרף נתן ליראיו שחוטפים מלמעלה מסדר ההשתלשלות נק' טרף וזהו בנימין זאב יטרף. וזהו וירכתו על צידון. גם שמברר מבחי' איש יודע ציד איש שדה כי אמלאה החרבה. ובמד"ר ויחי פצ"ח פי' וירכתו על צידון על שממנו נולד יונה בן אמתי. ובמ"א נת' כי ענין שרצה יצחק לברך את עשו אף שידע מעלת יעקב י"ל כמו שהקדים בתורה זבולון ליששכר לפי שגדול המעשה יותר מן העושה. ותומכיה מאושר אותיות מראשו. כן קסבר יצחק שעשו הוא איש יודע ציד ויקבץ עושר ויפרנס את יעקב לכן רצה לברכו. ע"ד שהקדים בתורה ברכת זבולון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור