(ג) גם י"ל שזהו בכרתי וברכתי. והתשובה ג' ע"י עסק התורה. וזהו ענין משכנותיך ישראל דירת קבע, ח"ע אורייתא היכלא עילאה דקודב"ה, ומ"מ גם בבחי' יעקב בעלי עסקים נמשך הארה מבחי' זו ע"י קביעות עתים לתורה, ונק' אוהליך יעקב כו'.
ועד"ז הוא ג"כ ענין מאמר המדרש נשא פי"ב שהאוהל מועד שבמדבר ושבשילה כו' נק' אוהליך יעקב, ובהמ"ק שבירושלים נק' משכנותיך ישראל, שהוא ג"כ ענין דירת עראי ודירת קבע, והוא כמ"ש בת"א ע"פ ויגש אליו יהודה בענין קורות בתינו ארזים, שבאהל מועד הי' העיקר מצומח עצי שטים עומדים, ובמקדש מאבנים שהם דומם שמלמעלה למטה צומח למעלה מדומם, אבל בשרשן נהפוך הוא סוף מעשה במחשבה תחילה, והאוהל מועד היה דירת עראי של הקב"ה, והיינו שהוא כפי סדר ההשתלשלות של העולמות עתה שאין זה רק דירת ארעי, אבל דירת קבע היינו כמו שיהי' בעוה"ב מנוחה לחיי עולמים שאז תתעלה המל' דאצי' להיות ארץ קדמה ודומם למעלה מצומח, יהודה למעלה מיוסף כו', לכן בבהמ"ק שהי' דירת קבע וביהודה הי' מאבנים ודומם משא"כ המשכן שבשילה בחלקו של יוסף לא הי' התקרה של אבנים כו' ע"ש, נמצא דירת עראי היינו כמו שהמל' הנק' בית מקבלת ע"י ז"א ודירת קבע היינו כמו שמקבלת מאו"א עצמן, קיימא סיהרא באשלמותא כו', וזהו ענין אהל בל יצען כנ"ל.
וביאור הענין הוא ע"פ מ"ש בדרוש דחנוכת הבית ענין ג' בחינות מזון לבוש בית שהוא ממכ"ע וסוכ"ע ומה שלמעלה מסוכ"ע, וזהו כענין הנ"ל בפי' רכב כו' אך איתא בע"ח שמ"א פ"ג שי"ל דאוהלים הוא הממוצע בין לבוש לבית כו' ע"ש ואפ"ל שבחי' בית ממש הוא עתיק דאצי' ובחי' אוהל זהו אריך אנפין שהוא ג"כ למעלה מסוכ"ע שהוא חכמה עילאה כמ"ש במ"א שח"ע נק' סוכ"ע, כי בינה מלובשת בבריאה, משא"כ ח"ע כו' ע"כ נק' ח"ע סוכ"ע דבי"ע, אמנם א"א הוא למעלה מסוכ"ע, ועכ"ז נק' רק אהל לגבי המקיף עליון עתיק הנק' בית, א"נ התגלות עתיק שבא"א כענין הא דרדל"א אחזיה נהורא בהאי אוירא כו' נק' אהל, ויותר יש לומר דבחי' אהל היינו התגלות עתיק שבבינה שנק' ג"כ היכל קדה"ק, והנה ז"א שרשו מא"א, וע"כ האוהל מועד שהי' מבחי' צומח נק' אוהליך דירת עראי, אבל המל' שרשה ממל' דא"ס בחי' עתיק, ע"כ בהמ"ק נק' דירת קבע, וזהו שאמרו רז"ל גבי סוכה עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי כי עשרים אמה היינו כ' בחי' כתר, גם כי עשרים בגימט' כתר, אבל למעלה מעשרים אין אדם עושה דירתו דירת עראי כ"א דירת קבע, כי למעלה מעשרים הוא בחי' שאינו במנין ע"ס כלל בחי' עתיק שהוא בחי' א"ס כו', גם כמ"ש במ"א בענין פתחו של היכל גבהו עשרים אמה שהוא בחי' יו"ד במילואו, וכענין הגבה למעלה דא אות יו"ד, אבל פתחו של אולם שאין לו דלתות שלמעלה מאתעדל"ת הוא כמ"ש לע"ל וגבה מאד, וזהו ענין דירת קבע מנוחה לחיי העולמים, דירת עראי הרצון דירת קבע כי תהיו לי אתם ארץ חפץ המכוון התענוג כו'. והנה עוי"ל בזה כי הנה פי' ענין דירת הקב"ה היינו ענין נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, והנה כ' הרמ"ז ר"פ ויקרא בדף ג'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור