122

בהמה והעברה בין שני הבתרים, שהרי שם נשארים הבתרים מחולקים כל אחד בפני עצמו, אלא שעוברים בין שני הבתרים, ואילו כאן נתערבו ונתאחדו שני חלקי הדם.

ויש לומר שבזה יש רמז גם להחידוש שבברית זו בין הקב"ה לבנ"י על הברית שכרת עם אברהם בברית בין הבתרים:

במ"ת ניתן הכח שבנ"י יגיעו לאחדות גמורה עם הבורא, וכמשנ"ת לעיל בארו­כה^סא, שתכלית העלי' בהכרת והרגשת הביטול שהיו נבראים יכולים להגיע אלי' לפני מ"ת, היא דרגת הביטול ד­"מרכבה" (כמחז"ל^סב "האבות הן הן המר­כבה"), שאף שמרכבה בטלה לגמרי לרצון הרוכב, מ"מ יש כאן שני דברים, הרוכב והמרכבה הבטילה אליו; משא"כ ע"י נתינת התורה, ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד"^סג, ניתן הכח להתאחד עם הקב"ה בתכלית היחוד.

ועפ"ז יש לבאר הרמז בכך שברית בין הבתרים היתה ע"י חלוקת בהמה^סד ואילו הברית כאן היתה ע"י "הזאת דמים"^סה — כי כאן נתחדש הביטול בעצם מציאותם וחיותם של ישראל, בדם שלהם^סו, שנעשים כולא חד עם קוב"ה.

(משיחת ש"פ משפטים תשל"ד)

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org