ראשית הגילוי וההמשכה דחכמה מה שיוכל להתגלות בבינה וזהו ענין וזרח השמש. עיין בפרד"ס ערך זרח. ועמ"ש בבה"ז ע"פ ויצא יעקב מבאר שבע בענין וזרח השמש. ואמנם אותו המקור שממנו בא זריחת אור השמש נקרא מזרח לשון מפעיל והוא כחב"ד דאבא ועמ"ש הרמ"ז ר"פ בהעלותך ע"פ לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו די"ל לפ"ז והוא כחתן זהו יסוד דאבא. יוצא מחופתו כחב"ד דאבא. ובשערי אורה סוף שער יו"ד כ' כתר נק' מזרח העליון. והנה ההפרש בין מזרח ובין האזרחי לפירש"י דהאזרחי הוא ג"כ ע"ז זריחה היינו כי אזרח לשון עתיד והזריחה דלע"ל גבוה יותר מעכשיו. כי לע"ל נאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה שהוא אור שנברא ביום ראשון שלמעלה מבחי' שמש כו'. וגם שיהי' שבעתים כאור שבעת הימים. וגם נאמר לא יהי' לך עוד השמש כו'. ומקור גילוי זה נק' אזרח לשון עתיד. והיינו כי אור הגנוז שיתגלה לע"ל פי' הרמ"ז פ' בהעלותך שהוא פנימית יסוד אבא ופנימית אבא הוא פנימית עתיק. וזהו ג"כ ענין משכיל. משכיל זהו מקור החכמה היינו ח"ס. לאיתן הוא פנימית יסוד אבא. וע' במא"א א' ע"ז ומ"ש ע"פ ותשב באיתן קשתו. ועפ"ז י"ל מ"ש מי העיר בעיי"ן כי אור דמזרח אינו רק כמו הערה ואמיתית האור זהו שיתגלה לע"ל. וזהו בן פורת עלי עין יותר מבחי' ע' וזהו עין לא ראתה כו':
(ב) במדרש תלים ע"פ משכיל לאיתן זש"ה כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל. אמר איתן האזרחי אני השכלתי משכיל לאיתן. אמר לו הקב"ה השכלת. כי באלה חפצתי כו'. פי' בספר אורים ותומים שנדפס במקרות גדולות ובמנחה גדולה שם. כי חכמה גבורה ועושר באים לאדם מהש"י כמארז"ל שמלאך הממונה על היצירה שואל טיפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טפש. עשיר או עני. ואלו רשע או צדיק לא קאמר כדרבי חנינא דאמר ר' חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר ועתה מה כו' ליראה את ה' וגו'. לכן אל יתהלל החכם בחכמתו והגבור כו' כי זה נמשך לו מלמעלה בתולדתו. כ"א בזאת יתהלל היינו ביראת שמים שזהו פועל שלו. ולכן אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים. וז"ש בזאת יבא אהרן אל הקדש. זאת היא יראה. וזהו השכל וידוע אותי כמ"ש יראת ה' ראשית דעת כי הדעת המשכת המוחין במדות שיהיו המדות בטלים להשכל וזהו העיקר משא"כ חב"ד כשהם רק במוחין. ועמ"ש מזה בענין הלולב שהוא המשכת הדעת. ועמ"ש ע"פ ועתה ישראל מה כו' במעלת היראה אף יר"ת ולכן נאמר כי עמך הסליחה למען תורא. אך פי' השכל וידוע אותי איך שייך ליראה. י"ל דזה קאי על יראה עילאה כמ"ש ויצוונו את כל החוקים ליראה כמ"ש בסש"ב פכ"ג שהתורה שהיא חכ' עילאה נק' רק תרעא לדרתא לגבי יראה זו. ולכן אל יתהלל החכם בחכמתו אף בחכמת התורה כי עדיין אינה רק תרעא לדרתא כ"א כו' השכל. שהוא כשהגיע מהחכמה ליראה עילאה כי השכל זהו מקור החכמה. וכ"כ הרד"ק בירמי' ע"פ השכל וידוע בשם חכם א' דהשכל וידוע הוא היותר עליון שבמדריגות החכמה וכענין כתר תורה. והיינו כי יראה היא גבורה דעתיק שבמו"ס שהוא למעלה מהחכמה. וזהו דשייך השכל לבחי' איתן האזרחי. כי אזרח גימט' יראה וגם פי' איתן חזק וקשה זהו ע"י שיראת ה' בלבו. ואזי יש בו החוזק שלא ימוט משום דבר. ואזרח פי' תושב הארץ. ע"ד לעולם ירשו ארץ היא ארץ החיים תח"ה. גלוי סוכ"ע בארץ דוקא שזהו כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ. כי באלה חפצתי היינו אלה העדות והחוקים ואלה שמות בנ"י כו':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור