בבית ה' דפנימי' אבא שבחכ' שבתור' והכל הולך אחר המקו' שהשרש מושרש שם ולהיות כי עיקר גילוי עצמות אא"ס הוא בבחי' פנימי' אבא (שהוא פנימי' ע"י עד פנימי' עצמות אא"ס ממש כמ"ש בפי' כארז בלבנון ישגה כו') ע"כ נשמות הצדיקים הנטועים ושתולים שם הן נק' עץ עושה פרי למעלה וכמו ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו דקאי על בחי' צדיק חי עלמין שכולל לכללות נש"י הצדיקים שיתן פריו כו' כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועליהו לא יבול שהוא הלבוש דחשמ"ל דנוגה שבאו הנשמו' בהתלבשו' בו בעוה"ז שנק' עליהו כעלה לפרי שהוא כמו שומר לפרי שהוא פסולת הנדבק וטפל לפרי לשמרו לא יבול גם הוא כו' וד"ל. והיינו ענין נתינת טעם למה שקדם צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון כו' לפי ששתולים בבית ה' דוקא וכמ"ש דוד אחת שאלתי רק שבתי בבית ה' כו' וממילא נמשך כל המקיפים שבעצמות שהוא לחזות בנועם הוי' כו' וכמ"ש במ"א באריכות. ומתחילה דבר בכללות כל הנשמות שנק' צדיק כתמר יפרח נשמת כ"ח כו' שיפרחו כתמר ועליו דבוקים בשדרתו כנ"ל ועושה פירות הרבה וגידולו לאין שיעור כו' ואח"כ מדבר בפרטי תולדות הנשמות דס"ר נש"י וענפי ענפיהון בכל דור ודור כולם הם שתולים בבית ה' בס"ר הכללי' כמ"ש ועמך כולם צדיקים כו' שלזה כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שהוא בבחי' בינה שמקבל מיו"ד דחכ' כמו ביו"ד נברא העוה"ב כידוע. (והחלק הזה הוא בחי' ש"י עולמות בחי' יש דבינה וכ"א קונה עולמו קנה בינ' שבעוה"ב כמ"ש ומספר את רובע ישראל חלק רביעי מתר"ך בחי' כת"ר כו') וזהו בחצרות בית אלהינו פי' אלהינו הוא בחי' בינה כידוע דהוי' בחכ' ואלקינו בבינ' ושתולים הוא בפנימי' אבא וחצרות אלקינו הוא בפנימי' בינ' שמקבל מבחי' פנימי' חכ' ביחוד פנימי שזיווגם בשביל נשמות כמו היחוד בליל שבת כידוע. אך מ"ש בחצרות בית ולא בבית אלקינו להיות שהחכ' בלוחות בהיכל ק"ק הוא בהעלם באין דכ' כי החכ' מאין תמצא וכמו אותיו' תושב"כ שכלולי' בטנת"א שהתענוג בחכ' גנוז ונעלם אבל בבינה בא בגילוי ובהתפשטות מאין ליש והוא בחי' חצר שהוא מגולה ונק' חצרות אלקינו דוקא ששם יפרחו בגילוי גמור משא"כ בבית הוי' הן שתולים בבחי' שרש בהעלם עדיין (וכמ"ש במ"א בענין ומעין יוצא מבית ה' כו' ובתחלה דומה לקרני חגבים כו') ומה שיפריחו בחצרות בית אלקינו הוא נמשך מן השרש שהן שתולים בבית ה' שמשם דוקא הן יוצאין מן ההעלם לגילוי מאין ליש (כדוגמא זו הוא גן ועדן שהעדן בהעלם עין לא ראתה כו' משום שהוא מקור עונג הנעלם ובגן בא לידי גילוי בשמחה וז"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן ויצמח כו' כל עץ נחמד למראה וטוב כו'). עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. פי' כי גם בימי שיבתם וזקנתם ירבו עוד תנובה והצמיחה טובה ומשובחת ויהיו דשנים ושמנים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור