121

ח. ויש לומר, שהטעם שנקט רש"י כאופן זה, שהברית היתה ע"י חלק הדם שהזה על העם (ולא שהברית היתה ע"י שני חצאי הדם, החצי שהזה על העם והחצי שזרק על המזבח) — אינו רק מפני משמעות לשון הכתוב, שרק חלק זה נקרא בשם "דם הברית", אלא גם מפני שדוקא לפי אופן זה מדוייקת פעולת הברית ע"י הזאת הדמים.

דהנה "דרך כורתי ברית" היא בשני פרטים (א) לחלק בהמה (ב) ולעבור בין בתרי', ועיקר פעולת הברית היא (לא חלוקת הבהמה, שזוהי פעולה של חלוקה ופירוד, אלא) בהעברה בין חלקי', המו­רה על האיחוד של שני החלקים.

ועפ"ז יש לעיין בנדו"ד, היכן היתה פעולה ע"ד העברה בין שני הבתרים? דלפירוש המפרשים הנ"ל היתה רק חלו­קת הדם, וכל חלק נזרק במקום אחר, חצי אחד על המזבח וחצי אחד על העם^נז?

משא"כ ע"פ הנ"ל בשיטת רש"י מובן, כי משה הזה את שני חלקי דם הברית (חצי של עולה וחצי של שלמים) על בנ"י, שעי"ז נתאחדו שני סוגי הדם.

[ובדרך זו יש להוסיף ביאור בפרש"י לקמן על פסוק^ה "ויזרוק על העם", שמפרש "ענין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבחא לכפרא על עמא", שלשיטת התרגום לא היתה שום הזאת דם על העם^נח, אלא רק זריקה על המזבח בעד העם, "לכפרא על עמא" (דחצי אחד זרק על המזבח ככל קרבן^נט, וחצי אחד זרק במיוחד "לכפרא על עמא").

והטעם שהביא רש"י פירוש התרגום כבר ביארו במפרשים^ס, כי לפי פשוטו קשה לומר שמשה רבינו זרק מדם זה על כל ששים רבוא מישראל. אבל ע"פ הנ"ל יש לומר, שזה נוגע גם לתוכן פעולת הברית. דלהפירוש שהיתה הזאה על העם ממש, הרי הכניסה לברית ע"י "הזאת דמים" היתה עי"ז ששני סוגי הדמים (חצי דם עולה וחצי דם שלמים) נתאחדו בהזאתם על ישראל כנ"ל. וע"ז מוסיף רש"י, שלפי' התרגום מובן גדר הברית ע"י הדמים גם להפירוש ש­הכניסה לברית היתה ע"י שני חצאי הדמים (החצי שזרק "על המזבח" והחצי שזרק "על העם"), דכיון שגם החצי השני (לכפרא על עמא) זרק על המזבח, הרי נמצא, ששני החצאים נתאחדו ע"ג ה­מזבח].

ט. והנה ע"פ ביאור זה מובן, שה"אח­דות" שע"י ברית זו היא אחדות חזקה ומעולה יותר מה"אחדות" שע"י חלוקת

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org