מראי מקומות הערות וציונים, ואתחנן, דף י״ב

אשתוק כך עלה במחשבה: מנחות כט, ב. זח"ג כז, ב.

בואע"פ . . אמר להם שתוק: מובא באוה"ת פ' יתרו ע' א'יא.

גולא ניתן להשגת המלאכים: בד"ה אך בגורל — תרמ"ו ע' יט מציין ”בלקו"ת . . פ' ואתחנן אי' שהטעם לא ניתן להשגת המלאכים כו' יעו"ש, והוא מגמרא ברכות דס"א ע"ב ושם לא נזכר שתוק כך עלה כו' כ"א א"ל חלקם בחיים, ולמשה הושיב שתוק כו'", ע"ש בארוכה. ראה גם סה"מ תרל"ב כרך ב ע' שצד.

דבביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקמן שה"ש מח, ג. ראה אוה"ת — ענינים ע' קסט.

הנק' אצילות . . לפי שמשה היה במעלה . . לתת להם בשר . . ע"י ירידת והשתלשלות האצילות: מובא באוה"ת בראשית כרך ב רצ, א עם כמה הוספות. וראה גם בסה"מ תר"ן ע' רצב.

ואצי' מלשון ויאצל: ראה באוה"ת — ענינים ע' קסז: אדמו"ר ז"ל נ"ע ברוב הדרושים כשמבאר בענין אצילות שהוא ע"ד ויאצל מן הרוח מבאר שעכ"ז אין ערוך אצילות אליו כלל יותר ממה שאין ערוך העשייה לגבי אצילות עיין לקו"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין ק"ש ובת"א פ' וירא בד"ה פתח אליהו ובביאור שני יביאו לבוש מל' ובדרוש ל"ג בעומר, וזה לכאורה סותר למ"ש המקובלים בענין אצילות שהוא ע"ד ויאצל מן הרוח ע"כ הע"ס הם קרובים מאד למאצילן מלשון אצל וסמוך, ע"ש בארוכה. וראה שם בע' קעא בהקיצור שיש ב' בחי' באצילות הכלים והאורות הכלים שהם עצם מהות חו"ב חו"ג נאצלו מהרשימו שהוא שרש הגבול ולכן אין ערוך כלל לגבי ע"ס, האורות נאצלו מהקו והם בלי מהות, ובבחי' זו אמרו שהם אדוקים באוא"ס ממש כשלהבת קשורה בגחלת, ע"ש.

זויאצל מן הרוח: במדבר יא, כה.

חמאין לי בשר: במדבר יא, יג.

טבד"ה בהעלותך: לעיל בהעלותך לא, ג. ראה לקו"ש ח"ח ע' 106 הערה 42.

יואצלתי מן הרוח: במדבר יא, יז.

יאדלית מח' תפיסא בי': ת"ז שם.

יבבד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, א.

יגכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

ידבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ט.

טוויאמר אלקים יהי אור: בראשית א, ג.

טזכי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ו.

יזוישמע את הקול: במדבר ז, פט.

יחהללוהו כרוב גודלו: תהלים קנ, ב.

יטמן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה: חגיגה יג, א. ירוש' ברכות פ"ט, ה"א.

כול' ערך הכתוב בתורה בערכין: ויקרא כז, ג ואילך. ובהבא להלן ראה (בשם הה"מ) מאמרי אדה"ז — ענינים ע' נה. שנז. הנחות הר"פ ע' לח. ביאוה"ז להצ"צ ע' תצט. וראה תניא פמ"ח. לקמן שה"ש לח, ג.

כאגשמיות לגבי רוחניות יש ערך: ראה בתו"א ד"ה יביאו לבוש מלכות וביאורו, שהגשמיות לגבי הרוחניות אין ערוך כלל ונתהווה רק ע"י כח הסוכ"ע וראה אוה"ת לך לך כרך ד תשיח, א. תשיט, ב.

כבתלת מוחין: ע' זח"ג (רסב, א). וע' תו"א ביאור ועשית ציץ [פג, ד] ודו"ק. [כ].

כגאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

כדאתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח התפלה. ראה של"ה הק' בתחלתה.

כהוכשישים האדם אל לבו בחי' אחד זה בק"ש: באוה"ת פ' תולדות כרך ד תתיג, ב מציין ע"ז ”וזהו כעין מה שפי' במד"ר פ' נשא פ' יו"ד דרל"ח ד' בפי' אחד בהקב"ה נא' אחד דכתיב ה' אחד אין בעולם כיוצא בו" עכ"ל, ע"ש.

כונרנח"י: ב"ר יד, ט. דב"ר ב, לז. זח"א פא, א. רו, א.

כזוזהו בחי' יחידה: באוה"ת פ' בראשית כרך ו ד"ה כי כאשר השמים מפרש ”שזהו רעו"ד ובמ"א נת' שזהו ענין מוחא וגלגלתא כמו הרצון שנמשך מטעם הכמוס כענין שתוק כך עלה כו' וזהו ענין ישראל לי ראש", ע"ש.

כחוהיינו ע"י שיתבונן איך שהוא ית' אחד חד ולא בחושבן: ”ור"ל שאין ערוך אליו כלל שמעלה ומטה שוין אצלו" — אוה"ת תבוא ע' תתרסח.

כטיהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

לשכל המאריך באחד: ברכות יג, ב.

לאימיו היא מדת האהבה: ראה גם סה"מ תקס"ג ע' קעב ואילך. אוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'צט.

לביומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט.

לגהללוהו בגבורותיו: תהלים קנ, ב.

לדבד"ה ויעש משה נחש נחשת: לעיל חקת סא, ד ואילך.

להכמאמר רשב"י בחד קטירא אתקטרנא: זח"ג רפח, א, ושם (רצב, א) בי' אחידא. וע"ל במטות (פד, סע"ג) הלשון ביחד מב' המקומות וטובים השנים [כ].
וראה המצויין לעיל מטות פד, ג.

לוהתנאים ואמוראים . . רשב"י: ראה זח"א רסה, א וגם סה"מ מלוקט ח"ב ע' שא [בהוצאה החדשה ח"ג ע' רעו] ואילך בארוכה ההפרש בין רשב"י לשאר התנאים.

לזתרין רעין דלא מתפרשין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. על"ק ר"פ ראה. [כ].

לחסד"ה שובה ישראל עד: לקמן סז, ג ואילך.

לטבד"ה תחת אשר לא עבדת: לקמן מב, ד.

ממאיגרא רמא לבירא עמיקתא: חגיגה ה, ב (רם).

מאבנים אתם לה' אלקיכם: דברים יד, א.

מבברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי.
ע' תוס' יבמות (ג, א) ד"ה מקמי שהבן כרעי' דאבוה. עירובין ע, ב. יורש כו'. וע' נמוק"י ב"ב (פ"ח) סי' תתע"ז דבן כו' וכלשון אדמו"ר הובא בשל"ה הק' ד' אוסטראהא (קנד, א) ממ"ש רמט, א. רעח, א. שה, א ובכ"ד. [כ].
ע"ח שער פרקי הצלם פ"א.

מגאלוה שלכם ממש: על"ק דרושים לר"ה (סב, ד). [כ].

מדכי חלק ה': דברים לב, ט.

מהאשר הוצאתי אתכם: ויקרא יט, לו. ועוד.

מושהיתה ערות הארץ: בראשית מב, ט. קה"ר א, ט.

מזבנו"ן שער טומאה: ראה זח"א יתרו לא, א. ספר השיחות ה'תש"ב ע' 94. סה"מ תקס"ט ע' נה ואוה"ת שה"ש ע' רס.

מחמצות הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

מטרוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

נאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

נאובד"ה מנורת זהב: לקמן פ' בהעלותך לד, ד.

נבכמיא דאשקי לאילנא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

נגוהיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

נדוהי' לך למקרא העדה: במדבר י, ב.

נהכל התורה שמותיו של הקב"ה: זח"ב פז, א. רמב"ן בהקדמתו על התורה.
ע"ל בפינחס (עו, ב). [כ].

נוהכל נק' תשבע"פ: על"ק ד"ה להבין מ"ש ביוהשמע"צ [פא, ג] רפ"ג. [כ].

נזושמתי כדכד שמשותיך: ישעי' נד, יב.

נחוקשרתם זו מעשה המצות: מובא באוה"ת מג"א ע' ב'שמה.

נטותמלא כדה: בראשית כד, טז.

סהוקשה כל התורה לתפילין: קידושין לה, א. וע"ל בהר (מב, ב), וש"נ. [כ].

סאואהבת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשח ומתחיל להבין ענין ק"ש. נו"א כ"ק אדמו"ר הצ"צ שם ע' תשכ. נו"א הנחת הר"מ בן אדה"ז בסה"מ תקס"ו ע' יב ומתחיל שמע ישראל.
עוד הנחה במאמרי אדה"ז — ענינים ע' סב. וראה בהמ"מ לשם. באוה"ת ואתחנן ע' רלד הוספה לסוף המאמר. כרך ז ע' ב'ער.
לכללות המאמר ראה בארוכה אמרי בינה פמ"ה ואילך. שרש מצות התפלה פרק יב. ובפרטיות בספר הערכים-חב"ד כרך ד ע' רח ואילך.
וראה עוד להלן ברשימת הכתבי-יד אודות מאמר זה.

סבמ"ב תיבין . . שם ע"ב: ראה פע"ח שער הק"ש פי"ח, שרש מצות התפלה פרק יב ובאמרי בינה שער הק"ש פמ"ה. כל הענין מובא בקצרה באוה"ת פ' בלק ע' א'מח.

סגופ' שני' שם ע"ב: ”עד פסוק ושמתם את, ומתיבת את עד כל הארץ נ' תיבות שהוא נגד בחי' שם ע"ב וגם נגד חמשים שערי בינה הכלולי' בחכמה שהוא שם ע"ב כו'" — מאמרי אדה"ז פרשיות כרך ב ע' תשח. וראה באוה"ת פ' עקב ע' תריא בשם משנת חסידים ועוד.

סדוהנה נודע . . והלא כאן נהפוך הוא . . אך הענין דאיתא בזוהר: ראה גם ס' מאמרי אדה"ז — ענינים ע' שעז, ובהנסמן בהמ"מ שם.

סהוכמבואר מענין סדר הפרשיות: ראה בהנסמן שם.

סודאיתא בזהר: וע' לעיל בפ' תזריע (כ, א). וע' בשה"ש (ל, ג). וש"נ. וע"ע מטות (פז, ב). [כ].
בסידור עב, א מפרש באופן אחר ראה בשרש מצות התפלה פרק יב דף קכ, א. ששניהם אמת וכענין זה ראה גם סה"מ תר"ן ע' שצא ואילך.

סזדאיתא בזהר: ח"א פז, א. בארוכה במאמרי אדה"ז ענינים ע' סב ואילך. אוה"ת בשלח ע' תקנז. המשך תער"ב ע' כ ואילך.

סחשנתחלפו האורות בבחי' כליהם: בסה"מ תרל"ג כרך ב ע' שמז מבאר: ”שכשיש המשכת גילוי אוא"ס במדות בבחי' תוס' וריבוי, אזי נעשה אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה". באוה"ת פ' בשלח ע' תקנז מבאר זה לשני תלמידים שקיבלו מרב אחד אעפ"כ אחד נוטה לחסד ואחד לגבורה כמו הלל ושמאי שקבלו מרב אחד ע"ש. וראה בארוכה בספר הערכים — חב"ד כרך ד ע' רח ואילך.

סטבביאור ע"פ לבבתני: לקמן שה"ש ל, ג.

עואהבת בחי' כלי החסד . . ופ' שני' . . בכלי הגבורה: במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשח מקשה: ”הגם שניתרצה הקושיא הנ"ל ע"ד הקבלה, מ"מ יש להבין תירוץ זה בהשגה מהו זה שאור החסד מאיר בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד, ולמה פ' שמע דוקא באור הגבורה בכלי החסד ופ' והי' האור החסד בכלי הגבורה כו'" ע"ש.

עאיחו"ע ויחו"ת שבשמע ישראל: זח"א יח, ב.

עבפי' האריז"ל . . יחוד או"א: פע"ח שער הק"ש פי"א.

עגההשתלשלות . . צ"ל תמיד כמ"ש בח"ק: — בחינוך קטן. וכן הוא במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשט. הכוונה לשער היחוד והאמונה. וראה שם ע' פ"ב פ"ט.

עדוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

עהלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

עוונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

עזתרין ריעין: זח"ג ד, א. ועל"ק [ראה] יח, ב [כ].

עחאשר ברא אלקים לעשות: בראשית ב, ג.

עטולאו מכל אלין מדות . . אנת חכים: ת"ז בהק' (פתח אלי').

פוזהו ענותנותו: מגילה לא, א.

פאבריש הורמנא: זח"א טו, א.

פבכי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

פגואין — הם גדולים: צ"ל: הם גדולים.

פדבד"ה פתח אליהו בפ' וירא: בתו"א.

פהבביאור ע"פ ונקדשתי: לעיל אמור לג, ג. וראה במ"מ לשם.

פווביאור ע"פ יונתי: אולי הכוונה למה שנתבאר לקמן שה"ש יט, ב. ואילך.

פזולכן מקדימין שמע: ראה גם מאמרי אדה"ז — על מארז"ל ע' ב.

פחשמע שם ע' רבתי: ראה זח"ג רלו, ב. נתבאר במאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תשיא. וראה גם אוה"ת בראשית כרך ו תתשמה, ב. באוה"ת פ' עקב ע' תקנב ובביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקעז מובא מתי' ”כי שמע שם ע' . . ונעשו זעיר לשון מועט".

פטשמע . . עי"ן רבתי: זח"ב (קס, ב). [כ].

צדהיינו כשהמדות הם בשכל . . הם בבחי' קטנות: מובא באוה"ת בראשית כרך א צב, ב.

צאבד"ה את קרבני לחמי: לעיל פנחס עז, סע"ד ואילך.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org