נז. אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע ח"א
בט"ז אדר תשמ"ז קיבלתי חבילת תצלומי מכתבים, עם פתקה מצורפת:
1) מה כדאי להו[ציא] ל[אור] מהמצו[רף] ב[זה].
2) להגי' עוד והעיקר להוסיף מ[ראי] מ[קומות] וכו'
3) להו[ציא] ל[אור] בפו[על] מ[מש].
באותה שעה לא חשבתי להתעסק בעריכת אגרות-קודש של הרבי, כי אגרותיו נדפסו עד אז כהוספה לסדרת ספרי לקוטי שיחות. גם לא ידעתי באותה שעה מי הכין חבילה זו ולאיזה צורך.
כשהתדברתי עם חברי ה"ועד להפצת שיחות" נודע שהמזכיר הרה"ת ר' שלום מענדל ע"ה סימפסון הכין חבילה זו על פי בקשתם, ומסר לרבי כדי לשאול אם אפשר למסור להם האגרות מהארכיון.
אחרי שהרבי שלח אלי את החבילה עם הפתקה הנ"ל, כתבתי בי"ז אדר:
בקשר להדפסת אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א, הריני לפרט הדברים בזה, לאחר בירור הפרטים יחד עם חברי ה"ועד להפצת שיחות":
בחבילה שנמסרה היום נמצא רק חלק קטן מאגרות תשח"י (ועוד אחרים), שהוא כמעט חלק אפסי מאוסף המכתבים שבארכיון המשרד.
מאגרות חבילה זו אפשר להכין רק חוברת קטנה של אגרות; שלא תהיה בה שום הגדרה של תוכן מיוחד.
כדי להכין עבודה מסודרת, יש לעבור על כל החומר שבארכיון המשרד ולהעתיק ממנו את מה ששייך לפרסום.
ב) אחרי שיהי' כל החומר מוכן, יש שני אופנים בההוצאה לאור: בסדרת אגרות-קודש, בכרכים מיוחדים, או בתור הוספות לסדרת לקוטי שיחות.
באופן הראשון נראה יותר שאתעסק בזה אני, ובאופן השני נראה יותר שיתעסקו בזה חברי ה"ועד להפצת שיחות". ואז אוכל להתעסק בהכנת החומר מתוך הארכיונים.
ג) באם יוחלט על ההוצאה לאור בסדרת אגרות קודש, יש מקום להכינם על סדר זמן כתיבתם, כמו כל הסדרה; אמנם יש מקום לומר שתוכן אגרות אלו מתאים יותר להוציאם לאור מחולק לפי סדר הענינים.
ד) מיד שאקבל מענה על שאלות הנ"ל, אוכל להתמסר לעבודה זו, ולדחות את עריכת "תולדות חב"ד" שהתחלתי בה.
על הסעיף הראשון של שאלתי, שבחבילה זו יש רק חלק קטן, השיב הרבי:
יברר אצל הררש"מ שי' סימפסון שהוא המציא חבילה זו ואצלו עוד כ[מה] וכ[מה].
על הסעיף השני, מחק הרבי את האפשריות שיודפסו בתור הוספות לסדרת לקוטי שיחות, והדגיש שיודפסו:
בסדרת אגרות-קודש בכרכים מיוחדים.
על הסעיף השלישי, אם לסדר על סדר זמן כתיבתם, או מחולק לפי סדר הענינים, השיב:
קדימה לאופן – שתוקדם יותר ההו"ל.
ועל הסעיף הרביעי, לדחות את עריכת תולדות חב"ד שאני עוסק בה, השיב:
כלומר, שאין סיבה לדחות; רק לעסוק בשתיהם.
בקשר להדפסת אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א, בהתאם לההוראה "קדימה לאופן – שתוקדם יותר ההו"ל"; זה שייך רק כאשר יודפסו האגרות על סדר זמן כתיבתן (משא"כ אם יחולקו לפי ענינים, אי אפשר להדפיס את הכרך הראשון עד שיוכנו כל האגרות כולן), ובסוף כל כרך יבואו מפתחות לפי הענינים וכו'.
על פי האמור לעיל תתחיל העריכה באגרות שלפני תש"י, היינו האגרות שבארכיון, וגם אלו שכבר התפרסמו בלקוטי שיחות ועוד.
באופן עראי אשתדל להמשיך גם בנושא "תולדות חב"ד" היינו כתיבת מאמרים וכיו"ב. בינתיים סדרתי את כל חומר תולדות חב"ד בארה"ק לפי נושאים. כתבתי שני מאמרים ארוכים, ומסרתים לפרסום ב"כרם חב"ד" וב"כפר חב"ד".
על החלק הראשון של מכתבי, שתוקדם יותר ההוצאה לאור, השיב הרבי:
וה[רי] ז[ה] שייך להכנות לפסח – חפזון וכו'.
ועל החלק השני שאתעסק בזה במקביל לעריכת תולדות חב"ד, השיב:
אזכיר ע[ל] הצ[יון] שיהא כ[ל] הנ"ל בהצלחה.
על פי מה שכתב לי שהוא שייך להכנות לפסח – חפזון וכו', הבנתי, שרצונו הקדוש שיהיה הספר מוכן לפני חג הפסח, כלומר לקראת י"א ניסן. והתחלתי מיד לאסוף ולערוך את המכתבים שכתב הרבי בשנים הראשונות – עד שנת תש"ד, ומסרתים לסידור בדפוס.
בכ"ה אדר מסרתי את עלי ההגהה של הספר, וכתבתי:
מצורפים בזה עלי ההגהה של הספר "אגרות-קודש אדמו"ר שליט"א" חלק ראשון, בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א להכינו ולהוציאו לאור בחפזון. ולכן:
א) הספר יכיל לערך 300 עמודים, שהוא קטן יותר משאר הכרכים שבסדרה זו.
ב) לא חכיתי עד שיומסרו לי אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א שבארכיון המל"ח (שלפני שנת תש"ד), ומסרתי מיד לדפוס את מה שהיה מן המוכן.
ג) לאחר שיוגה הספר, יסודר בעמודים, אוכל לערוך לו מפתחות ולמסרו לדפוס באופן שיוכל להיות למכירה לקראת י"א ניסן.
- על אף כל הנ"ל, אם יומסרו לי אגרות נוספות (מתקופה זו) בימים הקרובים, אוכל לשלבם בתוך הספר.
ואולי כדאי להוסיף בכרך זה גם אגרות תש"ה. אך אז איני יודע אם יהיה נכרך לפני י"א ניסן.
על מה שכתבתי "אם יומסרו לי אגרות נוספות", השיב הרבי:
ועל מה ששאלתי אם להוסיף גם אגרות שנת תש"ה, השיב:
יחד עם זאת פניתי אל המזכיר ה"ר שלום מענדל סימפסון בשאלה אם אוכל לקבל מהמזכירות את המכתבים שעד שנת תש"ד, והוא השיב לי שיברר, וביחד עם זאת כתב לרבי:
בא אלי הרב שד"ב שי' לוין והראה לי מענת כ"ק אד"ש בנוגע להמכתבים.
ישנם איזה שאלות באופן העברת המכתבים אליו.
א) נמצאם אצלי המכתבים רק משנת תשי"א ואילך, אבל מקודם לכן אינם נמצאים אצלי. וכמדומני (בשעה שעבדתי בשנת תש"י בקשר להפיילס) עבדתי בחדר כ"ק אד"ש, ולפי זה כמדומני שנמצאים המכתבים משנת תש"י ולפני זה – בחדר כ"ק אד"ש, ובאם אפשר להשיגם שם?
ב) להיות שמענה כ"ק אד"ש בתחילה היתה "להראני" המכתבים, – על כן שאלתי אם לעבור המכתבים בתוכן ישר להרב שד"ב לוין שי', או בתחלה להראותם לכ"ק אד"ש.
ג) אם להוציא רק מכתבים בתוכן (כאלו שנמסרו כבר לכ"ק אד"ש) – או גם מכתבים פרטים – ואחר כך עליו להחליט איזה מהם להדפיס וכו'.
והיינו שבתחלה יראה גם את המכתבים הפרטיים לרבי, והרבי יאשר אם למוסרם לי לעריכה ולהדפסה.
למחרת קיבלתי מהמזכירות עוד חבילת מכתבים מאותה תקופה (שהיו שמורים בהיכל קדשו). ערכתי אותם, ומסרתים לדפוס, ואז הכנסתי את עלי ההגהה, וכתבתי:
בקשר לספר אגרות-קודש, סיימתי את עריכתה – עם ההוספות שנמסרו בסוף שבוע העבר, ונסתיימה ההגהה, והתחילו סידור העמודים.
עתה עלי להתחיל עריכת המפתחות, ובזה הריני מסופק:
בסדר לקוטי שיחות יש גם מפתח פסוקים ומארז"ל, ואילו בסדרת אגרות-קודש רק מפתח ענינים וכו'.
על פי התוכן שבספר זה (וכן בשאר כרכי אגרות-קודש אדמו"ר שליט"א) צריך לבוא בו גם מפתח פסוקים ומארז"ל, אך אם כן לא יהי' במציאות לסדרו ולהדפיסו לפני י"א ניסן, ויש אם כן שתי אפשרויות:
להדפיס ספר זה בלי מפתחות. המפתחות יודפסו בסוף הסדרה בכרך בפני עצמו – כמו בלקוטי שיחות.
או לערוך רק מפתח ענינים וכו', שאז על ידי התאמצות מיוחדת, יש לשער שיוכל להיות מוכן לזמן הנ"ל.
והרבי הדגיש את האפשריות השנית:
לערוך רק מפתח ענינים וכו', שאז על ידי התאמצות מיוחדת, יש לשער שיוכל להיות מוכן לזמן הנ"ל.
וכך יצא לאור הכרך הראשון לקראת י"א ניסן.
במבוא סקרתי את התכתבות הרבי בתקופה הזאת, וכתבתי: "בשעה שאביו היה מרבה לכתוב לו ביאורים בקבלה, היה כ"ק אדמו"ר שליט"א משיב לו בין בעניני קבלה ובין בתורת הנגלה".
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור