ויחי דרכ"ט א' ע"פ היושבי בשמים יתיר יו"ד ועמ"ש בד"ה השמים כסאי ובביאור ע"פ ונקדשתי בענין ג"פ קדוש, א"נ עליותיו סוכ"ע ובחי' שלמעלה מסוכ"ע כענין ב' מקיפים חי' יחידה. והנה ע' בד"ה שובה ישראל שיעקב אמר כסדר אם יהי' כו' ואז והי' כו' וזהו וערבה כימי עולם תחלה ואח"כ כשנים קדמוניות אכן התשובה דילוג לבחי' ימי קדם וזהו השיבנו כו' חדש ימינו כקדם ואח"כ יהי' וערבה כו' כימי כו'. וע' זהר ס"פ מקץ דר"ד ע"ב. וענין ימי עולם ע' בזח"א רמ"ח ב' ורמ"ז א' שיש ימי עולם דז"א ויש ימים דנוק' ואפשר הן הנקראים ימות עולם כמ"ש דברי' ל"ב ז' זכור ימות עולם, והו"ע יומין עילאין ויומין תתאין בזח"ג דרמ"ט סע"ב ודר"נ ע"א שהם יחו"ע ויחו"ת, וזהו שמחנו כימות עניתנו, וזהו"ע כימי השמים על הארץ היינו המשכת ימי עולם גם למטה, גם יש בחי' אנוש כחציר ימיו שהוא בחי' יומין דנער מט"ט כנז' בפ' פנחס דרי"ז שיומין אלו אינן ערוך לבחי' ימי עולם, ומהם יכול להיות יניקה גם לימי הרעה הנז' בפ' מקץ דקצ"ח סע"א ע"פ למה אירא בימי רע, ודר"ד ע"א ע"פ עד אשר לא יבואו ימי הרעה, וכ"ז כשההנהגה ע"י בחי' אנוש כחציר ימיו משא"כ כשנמשך מימי עולם דאצי' יומין עילאין, עוי"ל כמ"ש במ"א בפי' ברוך ה' המבורך לעולם ועד דבחי' עולם היינו אצי' אבל בי"ע נק' ועד כענין יהודה ועוד לקרא שהוא טפל לבחי' עולם הנ"ל, גם כי עולם ל' נצחיות ובחי' זו זהו נמשך מאצי' וכמ"ש ע"פ שובה ישראל עד והוא ע"ד אהל בל יצען כו' וע"ד אני ה' לא שניתי, משא"כ בבי"ע מסט' דמט"ט נמשכו שינויים כמ"ש ברע"מ פ' תצא דרפ"א א' גבי על התמורה כו' בי' אשתני בגין דאיהו נער בי' רזא וישוב לימי עלומיו כו', וגם כמ"ש במ"א בפי' אישר"מ לעלם ולעלמי עלמיא, עולם ל' יחיד אצי' לעלמי ל' רבים בחי' טורי דפרודא בי"ע כו', וע' בפ' ויצא קנ"ג ב' ע"פ כימים אחדים דאינון אחדין דלא מתפרשאן וכולהו חד דמתקשראן דא בדא דהיינו שבחי' שמאלא אתכליל בימינא ע"כ הכל טוב וחסד לישראל משא"כ בבי"ע הם ענפין מתפרדין ואזי מבחי' קו השמאל נמשך ימי הרעה ח"ו, וגם שם יש יניקה לבחי' קץ הימים, ועמ"ש עפ"י המאמר פ' אחרי דע"ט ע"ב בענין הביאו עלי כפרה מענין זה שבבי"ע חו"ג שהם רו"ש הם ב' הפכיים ובגינהון אתער מאן דאתער כו' משא"כ בימי עולם התכללות רו"ש וע"כ אין יניקה מהגבורות כנ"ל שזהו"ע שמאלא אתכליל בימינא ועמ"ש בד"ה החלצו בענין שלום בפמשמ"ט, ימי עולם אתעדל"ע שע"י האתעדל"ת מן העולם וזהו זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה שנמשכים מאתעדל"ת של העולם כנז' בד"ה והי' עקב, ומ"מ למעלה מבחי' מט"ט הנק' שר העולם שהוא כענין עולם קטן הנז' בזח"א ע' קנ"ד ובמורה ח"א פע"ב מפני שהוא בחי' נער וזהו ענין טלית קטן משא"כ ז"א הנק' עולם ל' עולמית בחי' לא שניתי, וחי לעולם וארשתיך לי לעולם, ובמאו"א אות ע' סי"ב ועלמא אריכא בינה ולפעמים ז"א הרי ז"א נק' עלמא אריכא לגבי מט"ט וע"ש אות ג' סי"ב ה' גדולה, אכן ימי קדם למעלה לגמרי מאתעדל"ת כענין כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, וזהו ואתחנן כו' את גדלך חסד דז"א הנק' חסד עולם הוא רק התחלה לגבי א"א כי ז"א סוף עולמות א"ס ונק' מקצה מזה קצה התחתון ע"כ ביקש אעברה נא כו' הארץ אשר לפנים הארץ יסדת ארץ קדמה מקדם נסוכה אימתי גדול כשהוא בעיר שם התגלות א"א ע' במג"ע אופן י"ב צ"ח תקט"ו איה מקום כבודו וחצי מהאלף ת"ק א"נ עה"ח ת"ק שנה וחי לעולם ימשיך מימי קדם לעולם.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור