זהו תשרי ר"ה ויוהכ"פ. הלל ע"ד פסח וניסן מלמעלמ"ט. וזהו אל אלקים ומ"מ בתשרי י"ל ג"כ הוי' דבר לפני הוי' תטהרו וכן סוכות ושמע"צ ויעקב נסע סכותה. או ר"ה מצד עצמו ע"ד יום הדין וכן רצוא ולואי שיתפלל כל היום כנ"ל אמנם השופר ממשיך רחמי. כי קול כלול מאר"מ וממנו נמשך דבור וזהו עלה אלקים בתרועה שנמתק הדין ועי"ז הוי' בקול שופר לכן עי"ז שמאלו תחת לראשי שגם שמאלו הוא לעזור לי להיות נשיאת ראש ולכן משפילים א"ע אשמנו בגדנו כו' על כטא כו' שמאל דוחה ומשפיל א"ע היה בעיניך כרשע כדי שיבא לתשובה וכל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו וזהו תחת לראשי כו'. כמ"ש בסידור בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו:
(ד) וזהו וידעת היום. דלית יום בלא לילה. והנה במא"א יו"ד סעי' ח' יום ע"ה גימט' אל הוי' וכ"ה בפע"ח גבי ספירת העומר וכן נאמר חסד אל כל היום אל הוי' ויאר לנו נמצא ב' שמות אלו הם מדת יום. וי"ל א"מ וא"פ. וכמ"ש הרמ"ז ר"פ שמיני בענין ישראל ישר אל. ישר הוא הא"פ אל הוא האור מקיף כי אל במילואו אל"ף למ"ד גימט' הקף. ובמא"א ה' סכ"ג הקפה גימ' קץ כי כחה לקצץ הקליפה קץ כל בשר וזהו ע"י שם החסד אל במילואו עם האותיות גימט' הקפה וקוצץ כח הדין הנמשך משם אלקים שהוא ג"כ בחי' קץ שממנו נמשך קץ כל בשר יעי"ש במא"א. נמצא אל הוא אור מקיף. והוי' הוא שמאיר בבחי' או"פ. שכמ"כ באצילות ע"י חסד הוא מקיף ע"ד וימינו תחבקני. אך שיומשך באו"פ זהו ע"י ת"ת קו האמצעי מבריח מן הקצה אל הקצה כו'. ומדת לילה הוא שם אלקים אך מהחשך דלילה נמשך יתרון האור וכמ"ש ע"פ וזכרתי את בריתי יעקב בענין ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. וכן ע"פ וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקים כו' וזהו אל אלקים הוי' דבר כו':
קיצור* ג' שמות הם חב"ד. י"ל הם ג' שמות דק"ש. ושרשם משלשה ראשי ראשים של ע"ס. והם ג"כ תלת רישין. גילוי אור א"ס שלפני הצמצום ואח"כ הצמצום ואח"כ הקו. טורי חשיכה חג"ת שבהעלם. כי בהעצם ממש אין שייך שורש לספירות אך בהאור י"ל שייך רק לא ע"ס כ"א ע"ד טורי חשיכא:
(ב) וג' בחי' הנ"ל הם ג' ידות. והנה שמאלה אתכליל בימינא שהרי בחי' אל הוי' מקיפים לשם אלקים. וקרח רצה בקו השמאל מחמת שעי"ז יוכל להגיע בהאור שלמעלה מהקו. והאמת אינו כן. וגם כי שורש הקו נמשך מהאור שלמעלה מהצמצום לגמרי. ועמ"ש ע"פ פותח את ידיך שמהכתר א"א לימשך רק בבחי' שערות ואעפ"כ זהו גבוה יותר מעצם החכמה דאצילות ואף ממה שהחכמה מלבשת ז"ת דאריך כו'. כן י"ל הקו אף שהוא רק קו לבד שרשו נלקח מבחי' שלמעלה מעצם האור שהי' בו הצמצום. אף שהוא מקיף את הקו כמו גלגלתא שמקיף מו"ס ואעפ"כ מו"ס נלקח מבחי' רדל"א כו' וכמ"ש בענין הארון והיריעות שאע"פ שהיריעות מקיפים את הארון הארון גבוה יותר כו' ודוגמת שיש א"פ וב' מקיפים שהם ל' מ' כו'. ואסף בן קרח הבין זה. ע"כ אמר ג' שמות אל אלקים ה' דבר כו':
בש"א שער ה' דמ"ב פי' אל אלקים הוי' אל מימין אלקים משמאל הוי' באמצע:
(ג) והנה שמאי והלל זהו מחלוקת לשם שמים ע' הפי' בזח"א די"ז ע"א ודל"ג ע"א ובת"ז תיקון חמישי דט"ו ע"ב פירשו מחלוקת לשון הפרד והבדל דהיינו ענין יהיה רקיע ויהי מבדיל כו' וזהו לשם שמים ע"ד ויקרא אלקים לרקיע המבדיל הנ"ל שמים ועוד פי' לשם שמים שיתייחדו מים עליונים ומים תחתונים ע"י הרקיע המבדיל והוא תמונת אות אלף ב' יודין הם ב' מים הנ"ל והוא"ו הוא הרקיע המבדיל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור