נ
קצ
וע' מזה בגמרא פב"ת דזבחים דף קי"ו ע"א. ובד"ר פ' בראשית פכ"ב. והבחיי פ' יתרו עמד ע"ז מש"כ לאלקים ובכל הקרבנות כתי רק שם הוי'. וע' מזה בזהר משפטים דף ק"ח. כי הנה שרש ההתהוות כשעלה ברצונו זהו חסד כמ"ש עולם חסד יבנה וכמ"ש מזה ע"פ אם כסף תלוה. וזהו"ע אל כי חסד אל כל היום. וכתיב מי אל כמוך נמצא אל הוא חסד. וכדי שיהי' הבריאה הי' צ"ל צמצום האור שנכלל במאור וה"ס עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד וזהו"ע אלקים. וכמ"ש בראשית ברא אלקים. ואח"כ שתף עמו מדה"ר זהו שם הוי'. וה"ע הקו וחוט שהאיר אחר הצמצום. וא"כ לפ"ד הגאונים בענין ע"ס הגנוזות י"ל ג' בחי' אלו נמשכים מחג"ת שבהעלם בחי' גנוזות. וכ"כ בלק"ת בפ' בהעלותך בביאור ע"פ מנורת זהב כולה פ"א וז"ל וכענין טורא חשוכא חג"ת שבהעלם כו'. וא"כ הבריאה מחסד הנעלם והצמצום מגבורה והקו מת"ת הנעלם. ונק' חוט של חסד. ולפ"ד האומרים שע"ס הגנוזות הם בכתר לא בעצם האור ואין שייך שם ע"ס. מ"מ למדנו רבינו ז"ל בביאור ששים המה מלכות. שאע"פ שלא שייך שם ע"ס. מ"מ שייך שם התכללות בחי' ספירות. וז"ל הר"פ שכ' אות באות משמו. וכל שם ספירה לא שייך לקרוא בעצמותו ומהותו רק בבחי' אור א"ס שם שייך לקרוא בשם ספירה אבל לא בבינת עשר ספירות כי גם בבחי' אור א"ס ב"ה אין מספר ואף בעקודים היה הכל עקוד בכלי אחד רק אח"ז יחשב לע"ס בעולם הנקודים עכ"ל. נמצא באוא"ס שייך לקרוא בשם ספירה. רק שאין שייך מספר ע"ס. לפ"ז י"ל ששם הם בבחי' התכללות ג' בחי' שורש הג' קוין. וזהו"ע ג' ראשי ראשים שהזכיר הפרדס:
(ב) ואסף בן קרח הבין ששרש החסד והת"ת גבוה מהגבורה כי קרח סבר שהגבורה שרשה גבוה יותר מחמת צמצום הנ"ל שהאור נכלל במאור וזהו עליית האור שלא יהי' בפ"ע. ע' ד"ה את קרבני לחמי השני וד"ה תקעו השני. והוא למעלה מהקו וחוט שהקו רק המשכה מעצם האור דמיון המשכת השערה מהמוח וגם נק' קו המדה שהוא שרש המדה והגבול משא"כ עצם האור שלמעלה מהקו ולפיכך טענתו שהגבורות גבוהים יותר שעי"ז יתעלו למעלה מהקו כו'. וע"כ חלק על אהרן. והאמת אינו כן שהרי שם אל קדם לשם אלקים. וגם שם הוי' ת"ת עולה עד הכתר למעלה משני קוין חו"ג. א"כ גם ת"ת הנעלם שממנו שרש הקו שרשו גבוה יותר מבחי' ב' השמות אל אלקים כו'. והרמ"ז בהג"ה באוצ"ח כתב שהקו נמשך מבחי' האור שלא הגיע בו הצמצום. א"כ לפי"ז שרשה הקו נמשך מלמעלה מבחי' האור שנכלל במאור רק שנמשך דרך קו. כענין לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה. ואף גם בשערות הדיקנא שהם רק הארה עכ"ז מצינו בהם כח למעלה מעצם החכמה שבמוח שהרי הם יג"מ הרחמים לפי שהם באים בבחי' בקיעה. שהבקיעה נמשך ע"י ריבוי האור ביותר שלא יכול הכלי להכיל וכמ"ש בבה"ז ס"פ האזינו. וע' באו"ת מהמגיד נ"ע בתלים ע"פ תקעו בחדש שופר. אשר ג' ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה הם ג"כ ג' בחי' הנ"ל. ענין ג"פ קדוש הם ג"כ המשכה בחג"ת ע"ד אל אלקים ה' דבר. ואח"כ ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו זהו כמ"ש דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו:
(ג) והנה ענין מחלוקת שמאי והלל הוא ג"כ בין חו"ג רק שהוא לשם שמים. וזהו ע"ד ההפרש בין חסד לזבח ושמאי עושה מההעלאה עיקר וכמו תפלה במקום קרבנות וס"ל לשמאי ע"ד ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו והעיקר כהלל ע"ד חסד חפצתי ולא זבח. ועכ"ז סופה להתקיים כי יש זמנים כשמאי וכמו ר"ה רצוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-hxk6x8ah
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.