העין שהאישון שבו הוא כח הנקודה וסביבו נראית ג' עגולים כו' עכ"ל. ושם פצ"ח אבל שכינתא דבריאה סביב רשעים יתהלכון כו' (וא"כ זהו"ע כשושנה בין החוחים וכדלקמן בשם השל"ה דק"ל ע"ב משא"כ מל' דאצילות אינה בין החוחים כ"א היא כן רעיתי בין הבנות כמ"ש בזהר הרקיע מהאריז"ל ר"פ בראשית) ואלו הק"כ צרופי אלקים דקדושה הם עד סוף עולם העשי' ושם אחריהם באים הקליפות כו' והם נקראים אלקים אחרים כו':
(ד) שער רישא דז"א פ"י קכ"ז ב' ומל' דאצילות נק' צפור דרור וחירות מן החיצונים שאין שולטים בה ח"ו. ואינם סביבותיה כמו שהם סביבות מל' דבריאה שנאמר סביב רשעים יתהלכון עכ"ל. ועמ"ש ע"פ לא יגורך רע. ושם שער הנ"ל פל"ב קמ"א ב' פי' מאמר הזח"א ויחי דרי"ז א' לבתר אתו כמה ציפרין כו' וז"ל והעופות אשר עליה פירושו הקליפות אשר היו רוצים לשלוט בה וז"ס הפסוק סביב רשעים יתהלכון כו'. שער עולם הבריאה פי"א דק"ע סע"ג כי הלא ארבע קליפות סובבים עולם היצירה והעשי' והם רוח סערה ענין גדול אש מתלקחת ונוגה לו סביב דכתיב סביב רשעים יתהלכון כו' וק"נ לפעמים היא נכללת בקדושה כו' וכל הנפשות ברדתם למטה עובר' דרך הקליפה הזאת כי לא ירד דבר למטה רק דרך הקליפה הזאת עכ"ל וכמ"ש בתניא ח"א פ"ז אך נפש החיונית כו' והכל כאשר לכל נשפע ונמשך ממדרגה כו' הנקראת קליפת נוגה כו' וכ"כ שם ר"פ ל"ז בגשמיות עוה"ז בדבר שהיה תחלה תחת ממשלת קליפת נוגה כו' שהם כל דברים הטהורים ומותרים כו' ובפרק ל"ח עד שנתלבש בק"נ להחיות כללות העוה"ז החומרי כו' וכ"כ בתו"א פ' לך לך ע"פ ולא יקרא שמך עוד אברם ובד"ה והבדילה הפרוכת לכם וצריך להיות ששת ימי המעשה דוקא ע"י ההעלם ומסך כו' שהמסך הוא קליפת נוגה כמש"ש ע"ש:
(ה) רבות אמור ר"פ ל"ב עניין סביב רשעים יתהלכון ומובן ע"פ הנ"ל. גם שם ענין כרום זלות ב' פי'. הא' שיתרומם מה שעכשיו הוא זל ובזוי. הב' שיושפל הרע כו':
(ו) בשל"ה בהקדמה בית ישראל די"ח ע"ב וכמו שבגוף האדם סובבת הקליפה אל הנפש כמ"ש איוב עור ובשר תלבישני כו' כך למעלה סביב רשעים יתהלכון כי הפרי נשמר וגנוז בתוך קליפתו וקליפת האגוז שהן ארבע רומזות להם עכ"ל. ומ"ש כי הפרי נשמר יש להעיר עדמ"ש בענין ומעטרא ליה כסאסאה לשבולתא בד"ה ויקח המן את הלבוש. וגם השמירה עדמ"ש בזח"ג קע"ח ב' אלמלא דינא לא אשתכח בעלמא לא הוה ידעי בני נשא מהימנותא עילאה כו'. ושם בסל"ה די"ט ע"ב כתב והנה הקליפה קליפת הפרי נקרא בלשון רז"ל שומר והוא ענין גדול. כבר כתבתי ענין הקליפות הוא ממותרות הקדושות והנה אם לא חטא אדם לא הי' הקליפה מתנגד רק שומר לפרי השומר אחי אנכי כו' שהוא שומר הפרי כו' רגליה יורדות כו' ורגלי המל' הם בי"ע כו' סביב רשעים כו'. ודף כ' ע"א כ' והנה הזהירו השי"ת שלא יאכל מפרי עה"ד טו"ר כי אז יעורר שורש הרע להיות רע בעצם כי בעודו שם בשרשו היה שרש המותרות בבחי' שהם שומר ולא קליפה (וע' בלק"ת פ' חקת סד"ה ויעש משה נחש נחשת) אמנם כשיפריד הפרי מהעץ יעשה קיצוץ כו' כי השרש יהי' קליפה קלוף מהאוכל כו' ור' אבא בר כהנא מוסיף שאף יש תועלת בבריאתם כו' דהיינו אם יכבוש את יצרו אז לפום צערא אגרא כו' קט"ז ב' ודק"ל ע"ב ריש מסכת שבת שלו שיפנה קורי עכביש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור