ושמו אחד תירצו, עכשיו לא כמו שאני נקרא אני נכתב, נכתב בשם הוי' ונק' בשם אד' ולע"ל נק' בשם הוי' ונכתב בשם הוי'. ולהבין זה הנה בעוה"ז יש ב' מיני השפעות חו"ג ולכן על הטובה מברך הטוב והמטיב על השפעת החסד והטוב, ועל ההיפך מברך כו' שהוא בחי' השפעת הגבו' כו' ולכן לא כמו שאני נכתב אני נקרא נכתב בשם הוי' ונקרא בשם אד', כי אדנ"י הוא א' דין, והיינו שבחי' הדינים והגבורות נמתקים ע"י האלף בחי' א' דאהי' בחי' מופלא פלא כו', אבל לע"ל כולו הטוב והמטיב כי לית שמאלא בהאי עתיקא שאין שם בחי' גבורות כלל והגבורות הם ג"כ חסדים כו', ולכן לע"ל נכתב בשם הוי' ונק' בשם הוי'. והנה בק"ש אומרים הוי' אלקינו הוי' אחד, ופרש"י מה שלע"ל יהי' הוי' אחד כו' כעת הוא הוי' אלקינו, והיינו שנש"י יכולים להמשיך בחי' זו עכשיו ג"כ, וזהו ענין טעמין מרירין למתיקין, שאפי' המרירות יבין שזהו מתיקות וחסד וכמ"ש חושך שבטו שונא בנו וכמ"ש ודרך חיים תוכחת מוסר שזהו בחי' זיכוך וחסדים, וזהו טעמין מרירא למיתקא שיבין ויטעום המרירות כאילו הם השפעות המתיקות והחסדים כי חושך שבטו שונא בנו.
והנה עיקר הממשיך המשכה זו זהו משה שזהו ענין מ"ש ויחל משה שהמתיק הגבורות כמו שהם למטה שימתקו ויהיו מתוקים, כי בחי' טעמין מרירא למיתקא זהו רק שמבין שכך צריך להיות ונדמה לו ממש כאלו הם השפעת החסדים כי זהו כדי לזכך כו', אבל משה הי' ממשיך למטה ממש שלא יהי' מרירות כלל כ"א מתיקות וכמ"ש וימתקו המים שהמתיק אותם למטה ממש והיינו כי משה הי' מן המים משיתיהו מן המים העליונים שלמעלה מהפרסא הא' שהוא בחי' מו"ס אשר לית שמאלא בהאי עתיקא, וזהו ענין הציץ ג"כ שהוא בחי' אסתכלותא דעלמא עילאה בעלמא תתאה כו', והארה מבחי' זו הי' ג"כ נחום איש גם זו שהי' אומר גם זו לטובה כנודע, ולכן נעשה לו נס בגילוי שהעפר שהביא היו יקרים יותר מאבנים טובות שלכן מלאו לו אבנים טובות תמורת העפר כמשארז"ל בתענית דך"ג ע"א, אך העיקר הוא משה כמארז"ל בשגם זה משה, בשגם גימ' משה שמשה הוא המשיך בחי' זו למטה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור