פט

מישראל חייב לברך מאה ברכות בכל יום, וע"י הברכה ממשיך בחי' ש' הוי' באמרו ברוך אתה הוי' ברוך הוא בחי' המשכה שממשיך בחי' ש' הוי', והנה פי' ש' הוי' הוא מקור התהוות האור והגילוי וגם בחי' ההעלם הנעשה מריבוי הצמצומים דש' אלקים הנה קודם שנתצמצמו בבחי' אותיות הדבור הם כלולי' בשם הוי' ושם הם ג"כ בבחי' הגילוי, וה"ז עד"מ שאנו רואים באדם שיש בחי' מחשבה ודבור והיינו שבתחלה הדבור הוא כלול במחשבה ואח"כ יוצא מהעלם אל הגילוי בדבור, וכמו"כ למעלה יש ג"כ כמה בחי' השתלשלות, אכן ש' הוי' הוא מקור ההשתל' וראשיתן שהוא האור המאיר בכללות ההשתל', ולכן באמרם ברוך אתה הוי' ממשיכי' בחי' אור הוי' וקדושתו להיות מאיר גם במקום החשך כו', וזהו נר הוי' נשמת אדם שנש"י ע"י הברכות ממשיכי' בחי' ש' הוי'. אך הנה כתי' כי אתה תאיר נרי והוי' יגי' חשכי שמשמע שהוא ית' מאיר נר דנש"י, ובאמת שניהם אמת כי כדי שיהי' כח בנש"י להמשיך בחי' נר הוי' זהו ע"י שניתן להם כח מלמעלה להאיר החושך שזהו בחי' כי אתה תאיר נרי להיות נר הוי' נשמת אדם.

וזהו ענין להפך חשוכא לנהורא היינו להיות מאיר ש' הוי' גם במקום החשך וההעלם, ובעבודה זהו מ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי', והיינו כאשר יתבונן שביום כלול בכלל מדת הלילה והחשך וע"י שם הוי' מאיר את הלילה שזה"ע מדת היום שכולל מדת לילה, כך והשבות אל לבבך שיש ג"כ ב' לבבות כו' כמ"ש במ"א, כי הוי' הוא האלקי' שבשרשו למעלה הוא בחי' הוי' ואלקי' ובאמת ע"י העבודה מאיר ש' הוי' בשם אלקים כו' להיות יחוד הוי' אלקי' בחי' מחשוכא לנהורא.

וענין מרירא למיתקא, הנה יש שקדים המרים ושקדים מתוקין ואין לך עשב שאין לו מזל כו', ובשרש למעלה יש ב' השפעות כי שקד הוא ל' השפעה כמו שוקד אני על דברי כו', והיינו שבבחי' ההשתל' יש ב' מיני המשכות חו"ג, חסד הוא בחי' מתיקות וגבורה הוא בחי' מרירות, והנה כתי' שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד, וצ"ל מה שבכל משנה תורה אמר משה לשון ה' אלקיכם, ובק"ש אמר ה' אלקינו שכלל גם עצמו ג"כ בבחי' זו, הנה ארז"ל ע"פ ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא, ותירצו על מ"ש הוי' אחד לא כעוה"ז העוה"ב בעוה"ז על הטוב מברך הטוב והמטיב ועל הרעה מברך דיין האמת, אבל לע"ל כולו הטוב והמטיב, ועל מ"ש

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org