שנק' ימים עליוני' דאצי' ויש לכל יום ברכה והמשכה מיוחדת בפ"ע והענין הוא כידוע דבחי' ז"א הוא בחי' המדות דאצי' שנק' יומין עילאין כמ"ש בזוהר ע"פ ששת ימים עשה כו' דהיינו ו' יומין עילאין דז"א שהן וי"ו מדות דאצי' יום א' בחי' חסד דז"א והוא מאמר יהי אור ויום ב' בחי' גבורה דז"א והוא מאמר יהי רקיע כו' ומכל יום נמשך למטה אלף שנים כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כו' והן ו"א שני דהוי עלמא כו' כידוע. אך הנה ידוע דבחי' ו' מדות כלולים זה מזה וכ"א כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד ומטעם זה כמה כלים מכלים שונים יש לכ"א מפני שכ"א כלול מזולתו בכמה ריבוי אופנים התכללות שונות דכמו שיש רבוי התכללות באורות שמחמת זה נמצא ריבוי פרטי מדרגות באורות. כך ממש נמצא ריבוי התכללות בכלי' מכלי' שוני' מפני שכ"א כלול מזולתו והן הנק' יומין עילאין כידוע בפי' ויקרא אלקי' לאור יום שהיום נק' בחי' כלי לאור וכמ"ש ימים יוצרו שהימים נוצרו בבחי' הגבלה וכן מל' ויצר בחרט כו' שכולל ב' דברים הא' ההגבלה במספר כמו כצל ימינו עלי ארץ כו' וההגבלה במהות שהוא כמו יב"ש הוי היום שהאור הוא עצם בלתי מוגבל והגבלתו נק' יום כימי חיי האדם שהן כלי הגבלה לאורות חיי נפשו שבכל יום מאיר אור וכח חדש כו' ולכך ניתן ימי' לאדם במספר לברר בכ"י אור וכח א' המיוחד לאותו היום כו' (וכמ"ש במ"א בענין בכ"י ויום חייב אדם לראות א"ע כאלו יצא כו' וכן ענין ק' ברכות בכ"י דוקא כו'). ואמנם כל הימים כלולים זע"ז ולא יש יום שאין בו התכללות מזולתו כו' (ומ"ש את מספר ימיך אמלא היינו שלימות הכלי מצד שלימות האור בשרשו בעצמות כמו שהוא טרם שיבא לבחי' הגבלה בכלי וזהו אמלא מבחי' המילוים דכתר) וכך יובן למעלה כמו בוי"ו ימי בראשית דכל יום הוא בחי' כלי מיוחד להגבלת אור עליון דאצי' וכלול הוא מזולתו לפי שכל בחי' אורות דז"א כלולים זע"ז ומחמת זה גם בכלים שנק' ימים דאצי' נמצא ריבוי התכללות שונות. וזהו בכ"י אברכך בכל מדריגה ומדריגה בפרט שבבחי' הכלים דאורות דאצי' בכל יום ויום בפרט נמשך הארת י"ג מדה"ר דא"א כנ"ל בפי' ואברכה שמך בברכת כהנים שנמשך בכ"י ויום כו' כי בחי' הארת פנים דא"א מאיר בימים דז"א דאצי' ומשם נמשך למל' וכמ"ש יום ליום יביע אמר כו' (ומ"ש ימים יוצרו ולא א' בהם ולא קרי ולו כתיב והוא כאשר נמשך הארת אחד דא"א בהם כו'. ולהבין טעם הדברים למה בכל יום אברכך כו' להיות מבואר במ"א בענין מאה ברכות שחייב אדם לברך בכ"י לפי שמאה ברכות הם בבחי' ע"ס דכתר שכלול כ"א מיו"ד ע"כ הן מאה דווקא. והענין הוא כידוע שבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור