שיחה ב
שיחה ב
א. "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חודש האביב"א, ופרש"י "חודש האביב" — "שהתבואה מתמלאת בו באבי', אביבב לשון אב בכור וראשון לבשל פירות".
וצריך להבין: בפ' באג נאמר כבר "היום אתם יוצאים בחודש האביב", ושם לא פי' רש"י תיבת "אביב" [רק מפרש המעלה דחודש זה לגבי היציאה ממצרים — "וכי לא היינוד יודעים באיזה חודש יצאו אלא כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחודש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צינה ולא גשמים וכן הוא אומרה מוציא אסירים בכושרות חדש שהוא כשר לצאת"], ותמוה, למה לא פירש רש"י תיבת "(חודש) האביב" בפעם הא'.
ואין לומר שסמך על מה שפירש לעיל מיני' בס"פ ואראו "כי השעורה אביב" — "כבר ביכרה ועומדת בקשי'", "השעורה אביב — עמדה באבי' לשון באביז הנחל" — דנוסף לזה שא"כ למה הוצרך רש"י לפרשו כאן בפרשתנו ולא סמך על פירושו בפ' וארא (ולכאורה דוחק לומר שזהו מצד ההפסק דכמה פרשיות), הרי א"א לפרש ד"חודש האביב" הנאמר בפ' בא פירושו כתיבת "אביב" שבס"פ וארא, שהרי בפ' וארא קאי בזמן מכת ברד, והרי כל מכה נמשכה חודש אחד (וכמ"ש רש"יח שהיתה המכה משמשת רביע חודש ושלשה חלקים הי' מעיד ומתרה בהם), וא"כ (אפילו את"ל שבשביל מכת בכורות שהי' זמנה רגע אחד בחצות לילה לא היתה התראה שלה שלשה חלקי חודשט, הרי) נמצא שזמן מכת ברד הוא סמוך לסוף טבתי וחודש שבט, שהרי אחרי מכת ברד היו עוד ב' מכות (מלבד מכת בכורות), ארבה וחושך.
א) מדוע הוצרך רש"י בפרשתנו בפירוש תיבת "אביב" להוסיףיא "אביב לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות", ולא הסתפק בתחילת פירושו "שהתבואה מתמלאת בו באבי'", וע"ד מ"ש בס"פ וארא "בכרה ועמדה בקשי'. . עמדה באבי' לשון באבי הנחל" — ולא כ' ש"אביב ל' אב בכור כו'".
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך לו
- מזהה
- rh-x8yt7nsz
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.