סס"י*, וכשעומד בנסיון ומקבל באהבה אזי שובר הקליפה והדין הקשה ונמשך ומתגלה הניצוץ אלקות שבו, וזהו ענין האהבה שבגבורה כי חושך שבטו שונא בנו כו' ברבות ר"פ שמות והקב"ה רמז לאברהם שיבחור שעבוד מל' כו', אכן כשבועט ולא יכול לקבל ח"ו נק' ולא יכלו לשתות, והטעם) כי מרים הם פי' העם לא היו טובים שאם היו טובים הי' אדרבה משם בא להם טובה יתירה שבכל דין יש בתוכו חסד ואם היו שוברין הדין היו באין להטוב (ועמ"ש סד"ה ויעש משה נחש נחשת ובאגה"ק סי' י"א וסי' כ"ב, וכן פי' ברבות ויקהל פ"ן כי מרים הם א"ר לוי הדור הי' מר במעשיו), וזהו ויסעו ממרה ויבאו אלימה הוא אותיות אלקים רק הצירוף הוא כך אלי מה (ור"ל שנתהפך מהמרירות והדין הנמשך משם אלקים לבחי' חסד הנק' אלי) מה נק' דבר שאינו מושג, והחסד שבדין אינו מושג וזהו אלי הוא חסד ומה לשון אינו מושג, ואלי אל יוד החסד הנמשך מהחכמה (ר"ל שעי"ז באו לבחי' החסד הנמשך מהחכ' שהוא מה שלמעלה מההשגה היינו למעלה מהחסד הנמשך מהבינה כו' ע' באג"ה סי' ד' שהוא ענין האהבה שלמעלה מהשכל המושג, ובאו לבחי' זו ע"י ויסעו ממרה כו' כנ"ל שהוא בירור האהבה שבגבורה כו', ע' בהרמ"ז פ' שמיני דל"ח סע"ב בענין אלישבע ובמא"א אות א' סע"ח אלישבע נק' המל' בהיותה מתוקנת ומקבלת הש"ע נהורין שהם סוד אלי ויש לה מוחין דאימא ס"ג הנק א"ל וזהו אלי שבע, א"כ עד"ז י"ל בפי' אלימה שע"י שמבררת בחי' מרה דאתהפך מרירו למיתקו כו' נמשך גילוי ש"ע נהורין ושם ס"ג כו', וזהו ושם י"ב עינות מים וע' תמרים, להעיר מענין יריחו עיר התמרים בחי' צדיק כתמר יפרח כו' צדיק עליון וצדיק תחתון ונמשך ג"כ ע"י בירור מרירו כי תמר לשון מרירות אלא שהוא ג"כ גימ' שמש שעי"ז נעשה מיתקו דבש תמרים). וע' מכ"ז ג"כ בת"א פ' בשלח סד"ה וירא ישראל, ומענין מרירו למיתקו בפ' מקץ בד"ה נר חנוכה מצוה, ובזח"א בראשית ד"ד סע"א ובהרמ"ז שם המתקת ק"נ להחזירה אל הקדושה כו' וטעמין מרירו למיתקא שמרירות היסורין טועמין בהם טעם מתוק והמק"מ כ' הדין שהוא מר ממתיקין אותו, ויש לומר שני הפירושים שע"י שטועמין בהם טעם מתוק ע"י התבוננות שאין רע יורד מלמעלה ומלובש בזה טוב הגנוז כמ"ש באגה"ק סי' י"א עי"ז באמת נמתק הדין.
ברבות סדר כי תשא פמ"ג קנ"ז ד', ורבנן אמרי מהו ויחל משה עשה את המר מתוק, ויחל משה לשון חלוי (מתיקות כד"א חורפיה מחליא ליה מ"כ, וע' בערוך ערך חל הרביעי שהביא תרגום החדלתי את מתקי ית חליי, מה מתוק מדבש תרגום מה חלי מדובשא, ותהי בפי כדבש למתוק תרגום כדבש חלי, וכן הביא מפי"ד דשבת דק"ט אתרוגא חליתא, ופ"ק דמגילה ד"ז אנא שדרי ליה חוליא איהו שדר לי חורפא, ובפ' אין מעמידין דל"ח חוליי לא תבעי לך דודאי שרו מרירי לא תבעי לך דודאי אסירי, ובפ' שני דערוכין ד"י ע"ב היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי לי' חליל דחלי קלי' פרש"י מתוק קולו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור