95
א. הרש"ג הזכיר ע"ד המאמר618 כל מי שאינו בוכה כו' אין נשמתו שלימה, ושאל, האם הפירוש ד"אינו בוכה" היינו שאינו בוכה מצד עצמו ("עס וויינט זיך ניט"), ע"ד המסופר בתורת שלום619 אודות אדמו"ר מהר"ש, שהי' בוכה בר"ה ללא הכנות כלל, דכיון שכן הוא למעלה (שזהו זמן של בכי') הי' בוכה מעצמו.
כבר נתבאר620 שבענין זה יש חילוקי מדריגות – החל מכמו שהוא אצל איש פשוט, שהפירוש דאין נשמתו שלימה הו"ע של כרת כו'621, ועד כפי שהוא אצל צדיק גמור, שגם אצלו צ"ל ענין הבכי',
– וכמו בנוגע לענין שעבוד הלב והמוח שבמצות תפילין622, שאפילו צדיק גמור עובד ה' באהבה בתענוגים, הנה לאחרי שלימות עבודתו ביום זה, צריך גם למחרתו לחזור ולשעבד לבו ומוחו, ואינו יכול להסתפק בעבודתו אתמול, כיון שבכל יום צריך להתעלות לדרגא נעלית יותר –
אם באופן של בכי' מצד עצמו, ללא הכנה כלל623, או ע"ד הבכי' של ר"ע שזלגו עיניו דמעות כשהשיג סודות התורה624, שבכי' זו אינה מעצמו כו'625.
ובכל אופן, מ"ש בכתבי האריז"ל שכל מי שאינו בוכה כו' אין נשמתו שלימה, אין זה מוכרח להיות דוקא באופן שבוכה מעצמו בגלל שזהו זמן בכי' למעלה, שהרי מבואר שם626 שהבכי' היא בגלל ש"אותו שעה דנין אותו בב"ד של מעלה", כך, שאין זה קשור עם הענין דזמן בכי' למעלה.
96
ולהעיר, שאם הענין ד"אין נשמתו שלימה" הי' בגלל שלא נרגש אצלו מה שנעשה למעלה, הרי יש עוד ענינים שצריכים להיות למטה בדוגמא שלמעלה, כמו בנוגע לדורמיטא שבערב שבת627, ואעפ"כ לא מצינו שיאמרו שמי שחסר אצלו ענין זה, "אין נשמתו שלימה"!
ב. הרש"ג הזכיר מ"ש בסידור628 ש"צריך לפזר מעות לעניים בערב סוכות".
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (לאחרי שהזכיר שחג הסוכות קשור עם ענני הכבוד629, שהו"ע החסדים630): אבל לא ראיתי מנהג זה אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגם זקני החסידים שהיו בליובאוויטש לא ראו מנהג זה631. וכן בנוגע לחנוכה, שמצינו בדברי נחמי'632 ש"נוהגין הנערים העניים לסבב על הפתחים כו'". – בערב שבת, היו מסבבים על הפתחים, אבל לא ראו הנהגה מיוחדת כזו בנוגע לחנוכה או ערב סוכות.
ושאל הרש"ג: הרי כך כתוב בסידור? וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: מצינו בלקוטי תורה "שאומרים במוצאי שבת אל תירא עבדי יעקב"633, וכן נתבאר634 מה שאומרים "אור חדש על ציון תאיר", ואעפ"כ אין זה מנהגנו635.
ג. דובר גם אודות החילוק בחג הסוכות בין לילה הראשון לשאר הימים636, כמו בחג הפסח637.
ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה להרי"כ שיספר הסיפור מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אודות ה"אושפיזין" החסידיים638.
97
ה. הרש"ג שאל בנוגע למ"ש בספר המנהגים639 ש"שמחת החג מתחילה מליל ראשון דחג הסוכות", אם הכוונה גם לשמחת בית השואבה.
לכל לראש – ישנו ענין השמחה מצד כללות הענין ד"זמן שמחתנו", שמתחיל מליל ראשון.
ונוסף לזה ישנו גם הענין דשמחת בית השואבה, כמ"ש640 "ושאבתם מים בששון" – שהרי שאיבת המים (בשביל ניסוך המים) היתה כבר בליל ראשון641.
אלא שמצד הגזירה – בזמן בית שני (כדברי רבינו הזקן בלקו"ת642 שרוב הגזירות דרבנן היו בזמן בית שני דוקא) – נתבטל "החליל של בית השואבה" בליל יו"ט643, אבל בזמן בית ראשון הי' זה גם בליל ראשון.
ויש לומר (אף שלעת-עתה לא מצאתי זאת בשום מקום), שבזמן הגלות, שאין ביהמ"ק קיים, והשמחה אינה ע"י ה"חליל", הנה "קלקלתנו זוהי תקנתנו"644, שענין השמחה מתחיל בליל ראשון21.
[א' המסובים אמר, שכיון שכן, הרי צריכים להתוועד כו', ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לכן נדפסו הדברים, כדי שידעו!].
ו. הרש"ג אמר שמבואר בדרושי חסידות645 שדפנות הסוכה הם בחי' ממכ"ע, והסכך הוא בחי' סוכ"ע, ועפ"ז נמצא שענין הסוכה (סכך) הוא אצל כל בנ"י בשוה, ללא התחלקות.
אבל כל אחד מקבל לפי ערכו. וכמו במ"ת, שאע"פ שנאמר "וירד ה' על הר סיני"646 "לעיני כל העם"647 (כולל גם נושא פסל מיכה648), מ"מ, משה מחיצה לעצמו, ואהרן מחיצה לעצמו כו'649.
98
ז. נזכר גם אודות ענן הקטורת שבעבודת הכהן גדול ביום הכיפורים, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהכהן גדול הי' כמו שליח ציבור עבור כל בנ"י, מהפחות שבפחותים עד לגדול שבגדולים, וכמו ש"ץ שמוציא י"ח את כל הציבור.
א' המסובים העיר, שעכשיו אין כהן גדול, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א650:
גם עכשיו יש כהן גדול – שהרי בכל דור ישנו מנהיג הדור651,
– וכמארז"ל652 "יפתח בדורו כשמואל בדורו" (אף שלא נאמר שהוא "כמשה בדורו"), ויתירה מזה: "אין דור שאין בו כמשה"653 (שהי' נביא וכו'), כך, שכל מנהיג בדורו פועל את כל הענינים שפעל משה בדורו, ולכן צריך לציית למנהיג הדור, כמו למשה ששכינה היתה מדברת מתוך גרונו654 –
ומנהיג הדור – נוסף לכך שהוא כמו מלך, הרי הוא גם כמו כהן גדול.
וכן בנוגע לביהמ"ק – שישנו גם עכשיו, שכן, החורבן ע"י הגויים הי' רק בנוגע לגשמיות, אבל לא בנוגע לרוחניות655.
וראי' לדבר שכל הענינים ישנם גם עכשיו – מהמבואר בפירוש הכתוב656 "דור הולך ודור בא", שבדור הבא ישנם כל הענינים שהיו בדור ההולך; והחילוק הוא רק אם הענין הוא באופן של אריך אנפין או באופן של זעיר אנפין, בגילוי או בהעלם וכו'.
ח. הרש"ג הזכיר מ"ש במאמר אדמו"ר מהוריי"צ משנת תש"ה657 – בשם אומרו: "רבינו נ"ע פי' בסוכות תשבו, בכל מדרגות הנשמה שבכם וכו'", באמרו, שבשנים האחרונות נהג אדמו"ר מהוריי"צ לומר "בשם אומרו".
99
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאצל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' להיפך – שבשנים הראשונות הי' אומר בשם אומרו, משא"כ בשנים האחרונות.
ולהעיר אודות פלא גדול658 – שבאמרי בינה לא נזכר רבינו הזקן659. ובתניא – נזכר הבעש"ט פעם אחת660, והרב המגיד פעם אחת (בהגהה661).
ט. כ"ק אדמו"ר אמר להרי"כ: בהמשך להמוזכר אודות המגיד – עליכם לעשות את שלכם662.
הרש"ג שאל ע"ד ההתאמה בין האושפיזין החסידיים לאושפיזין שבזהר ("ווי גלייכן זיי זיך אויס"), ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכבר דיבר על זה בארוכה, וכנראה נדפסו הדברים663. והזכיר מ"ש באוה"ת664 שהאושפיזין הם בבינה כו'.
י. הרש"ג שאל אם שמחת בית השואבה הוא ענין נוסף על שמחת יו"ט, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
יש (בכללות) חמש שמחות665: שמחה של מצוה, "מועדים לשמחה", "זמן שמחתנו", "שמחת בית השואבה" ו"שמחת תורה".
[דובר גם אודות שמירת יו"ט שני של גלויות בנוגע לאורחים מארץ הקודש]666.
יא. א' המסובים שאל אודות הלשון "מנהג נביאים" (בנוגע
100
לערבה667 וכיו"ב), אם הכוונה היא לחנני' מישאל ועזרי'? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהכוונה יכולה להיות (גם) למשה רבינו או שמואל הנביא.
יב. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לכל אחד מהמסובים לומר לחיים, והזכיר אודות א' המסובים – הרב טובי' בלוי668 – שמנהל "מבצע תפילין" בכותל המערבי669, שכבר הניחו שם תפילין לריבוי יהודים. ושאל, אם הגיעו כבר למספר "רבבה", כמבואר בלקו"ת670 גודל מעלת מספר זה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור