הפך יםא ליבשהב בנהר יעברו ברגל כו', פי' כמו הכנה למ"ת הי' קי"סג, כך לעתיד כתיב והניף ידו על הנהרד כו'. וזהו בנהר יעברו לשון עתיד, ועי"ז נקבל רזין דאורייתא ע"י משיחה. ולהבין זה בתוס' ביאור, יש להקדים ההפרש בין ים לנהר ע"ד הרוחני, הנה מחשבה נמשל לנהר, ודבור ליםו. ויובן תחלה ההפרש שבין ים לנהר גשמי, הנה הנהר נובע ממעינות מן התהום ונק' מקורא דתהום רבא, אויר רוחני המוצא מים. ויש ב' מיני מעינות מעין סתום ומעין גלוי, מעין סתום תחלת המעין סמוך להתהום ואין בו מים עדין ונק' היולי כמו שחקרו הפלסופים שיש חומר היוליז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור