שטר הקנין

יש כמה חילוקים בין שטר מכירת החמץ^CXXVII של רבינו הזקן ובין השטר הנהוג עתה: א) מחמת העובדה, ששטר המכירה של רבינו הזקן הוא שהישראל מוכר את החמץ לנכרי בלי ממוצעים, ואילו בזמנינו כולם עושים את הרב למורשה ולשליח למכור עבורם את החמץ, והרב מוכר לנכרי את החמץ של כל אנשי הקהלה, וזה גורם לכמה שינויים בנוסח השטר. וכבר הרב לאוואוט בשער הכולל (בביאורו לסדר מכירת החמץ של רבינו הזקן) כותב בסק"י: הנוסח הזה נתקן בלשון יחיד המוכר חמצו דקאי על מ"ש בשו"ע שלו אך כל איש אשר יראת ה' נגע בלבו כו' יכתוב כמ"ש בסדור עכ"ל. ולפי המנהג שכל בני העיר נותנים הרשאה להרב דמתא שימכור חמצם … לכן צריך לדקדק לכתוב את ההרשאה שתהי' מכוונת להשטר מכירה הזה. ועפ"ז ערך נוסח שטר מכירה והרשאה, ונדפס בספרו פסקי פרי מגדים (עמ' תא-ו). ב) מחמת שינויי תנאי החיים, שינוי הזמן והמקומות נאלצו לשנות גם בנוסח השטר ולהתאימו למצב ההווה. וכבר נערכו נוסח שטרות מכירה בכמה אופנים, על פי סדר ותיקון רבינו הזקן (ראה בנסמן בנטעי גבריאל, חג הפסח ח"א עמ' קיט, ובאוצר מנהגי חב"ד, ניסן אייר סיון, עמ' עו). מטעם זה מועתקים כאן שטרות המכירה הערב קבלן וההרשאה הנהוגים עתה. לפנינו היו כמה שטרות מכירת חמץ של רבני חב"ד בדורינו ושבדור הקודם. בכל אחד מהם יש הוספות ותיקונים. הנוסח הבא לקמן לוקט מנוסח השטרות שהיו לפנינו, באופן שיהי' שוה לכל מקום ולכל זמן. בשטר הזה יש כמה חלקים: א) הודעה שיש בידו הרשאה מאנשי הקהלה, למכור את חמצם ולהשכיר את המקומות שבהם מונח החמץ^CXXVIII. ב) מכירת החמץ של אלו שלא רשמו שמם על שטר ההרשאה, רק גילו דעתם שרוצים למכור החמץ^CXXIX. ג) פירוט^CXXX מיני החמץ (חלק זה מועתק משער הכולל שם אות י"א וי"ב, עם תיקוני לשון לפי צורך הזמן). ד) מכירת הבעלי חיים, החנויות והעסקים^CXXXI, הכלים שיש עליהם חמץ בעין (רק הכלים נזכרים בנוסח רבינו הזקן, והזכרת בעלי חיים עפ"י שער הכולל שם אות ד, וכן הוא ברוב השטרות שהיו לפנינו). ה) הודעת מכירת החמץ כפי השער ומקח השוה שבעיר זו^CXXXII, והסכום שפוחת מהמחיר כדי שירויח הנכרי בעסק הזה (חלק זה מועתק מנוסח השטר שבסדר מכירת חמץ של רבינו הזקן, עם שינויים הנצרכים כנ"ל. ומה שהוסיפו לפחות האחוזים עבור הנכרי הוא עפ"י שער הכולל שם אות יט). ו) קניני תקיעת כף ומפתחות. ז) קנין מעות בדמי קדימה וערב קבלן. ח) השכרת המקומות ותשלום בדמי קדימה וערב קבלן וקנין אגב קרקע. י) יפוי כח וסיום השטר. את כל פרטים האלו צריך הרב לבאר בפרטיות אל הנכרי לפני עשיית הקנינים ומסירת השטרות.
חתימת ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים כשרים ונאמנים איך שאני הח"מ הבא בכח והרשאה מהאנשים הנקובים בשמותם בכתבי הרשאה הדבוקים ותפורים לזה השטר ובניירות המצורפות לו ובכתבי הרשאה שלא הגיעו עדיין לידי או שנאבדו, ומאלו שמסרו הרשאתם בע"פ, וגם מאלו שרצו למסור הרשאתם ושכחו, וגם מאלו שרגילים למסור הרשאתם ובשנה זו שכחו, שמכל אלו יש לי הרשות והבקשה לעשות להם זכות ולמכור לנכרי קודם זמן איסור החמץ בהנאה, כל מיני חמץ וחשש חמץ ותערובות וחשש תערובות, וכן כל מיני בעלי חיים ועופות הניזונים מחמץ ואחריותם עלינו, וכל מיני כלים שיש עליהם ושנדבק בהם חמץ בעין, שעל כל הנ"ל הרשו אותי למכור הכל קודם זמן איסור חמץ בערב פסח דהאי שתא, וכן להשכיר את כל המקומות שהמיני חמץ או כלים חמוצים הנ"ל מונחים שם או שעומדים שם הבע"ח הנ"ל, וכפי שיוכשר בעיני ועל האופנים שיוכשרו בעיני, הנה כהיום מכרתי את כל הדברים האלו, וגם חמצי שלי הח"מ המונח בבית ……… ……… ……… להא"י ……… ……… הדר ……… ……… ……… במכירה גמורה וחלוטה בלי שום תנאי ושיור בעולם כלל, כל מיני חמץ וחשש חמץ ותערובות חמץ וחשש תערובות, חמץ נוקשה ממשם או טעמם בין שאסור מדאורייתא בין מדרבנן או אפילו מחמת איזו חומרא שנוהגין בה, דהיינו כל מיני תבואות וכל מיני קמחים וסלתות גריסין וסובין ומורסנן וחלב חטה שהם חמץ או חשש חמץ וכל הדברים הנעשים מהם, בין אם חיים, אפוים, מבושלים, צלוים, מטוגנים, כבושים, שלוקים ומלוחים, וכל מיני משקאות חמוצים, יין שרף, שכר ושאר משקאות וכל מיני שמרים מחמץ או מתערובת חמץ או מחשש חמץ ותערובת חמץ, בין פשוט בין מתוקן ומעורב עם מיני מתיקה, העומדים לאכילת אדם או בע"ח ועופות, או לשתי' או לרפואה, או לאיזה תשמיש והנאה, כל מיני תמרוקי הנשים ובורית ומשחת שיניים ודבק או צבע או שאר דברים שיש בהם תערובת או חשש תערובות חמץ גמור או נוקשה, כל מיני בע"ח ועופות הניזונים מחמץ ואחריותם עלינו, וכל החנויות והעסקים שלנו או שיש לנו חלק בהם ונמכרים בהם חמץ, וכל מיני כלים חמוצים שיש עליהם ושנדבק בהם חמץ בעין, הכלל כל מה שהפה יכול לדבר והלב לחשוב שיש בזה אפי' חשש חימוץ הנמצאים במקומות הרשומים בשטרי הרשאות ושבמקומות אחרים בשדות ועל אם הדרך ביבשה או בים או באויר או בדואר, ואף שיבואו לידינו עד כלות חג הפסח דהאי שתא, בין שמיני חמץ הנ"ל הם שלנו בין אם יש לנו בהם איזה חלק וזכות או שהם פקדון בידינו מיהודים אחרים, את כל זה מכרתי כפי השער ומקח השווה שבעיר זו לפי העת והזמן דהאידנא שאפשר למכור כאן בעיר זו במקח זה, דהיינו כפי המקח שאפשר לקבל מהקונים שבעיר זו שיקנו במזומנים בכדי להוליך למקום היוקר או בכדי למכור כאן מעט מעט, כל המיני חמץ וחשש חמץ הנ"ל, ודברים שאין להם מקח ידוע יושמו ע"פ ג' אנשים אשר אבחר אני הח"מ או באי כחי. ובכלל הס"ה העולה מכל הנ"ל נכללו ג"כ במכירה זו חתיכות חמץ שימצאו בכל המקומות הנ"ל ואין עליהם מקח כלל ואין עליהם שום קונה, והרי הן של הא"י מוכ"ז בעד הסך הכל הנ"ל. ומסך כל המעות שיגיע מהא"י מוכ"ז בעד כל החמץ שבמקומות הנ"ל לפי מקח הנ"ל אחר המדידה והמשקל והמנין, הריני פוחת לו סך ……… ……… שירויח לעצמו בעד טרחתו למכור החמץ הנ"ל במקח הנ"ל, ובעד השכירות והחזקתן שצריך לשלם שכר דירה (רענט) או מסי הממשלה, שכירות לפועלים ולנאמנים במשך שנים עשר יום מיום דלמטה עד שלשה ימים אחר חג הפסח, הריני פוחת לו עוד שלשה אחוזים (3%) מכל מאה דולרים, ורשות בידו למכור אף גם תוך הפסח לא"י שבעיר או שבחוץ לעיר ואפי' ביוקר ממקח הנ"ל והריוח שלו, וכן אם יבא יהודי מחוץ לעיר במוצאי יום טוב ויתן יותר הריוח שלו. והרינו נותנים לו ולכל הקונים ממנו דריסת הרגל בחצרותינו ובבתינו ובכל מקום דהחמץ הנ"ל, והכלים ובע"ח הנ"ל עומדים ונמצאים שם. וכבר מסרתי לו מפתחות לקנות בהם החמץ הנ"ל שבמקומות הנ"ל, וגם נתתי לו ידי על מכירה הנ"ל כדרך התגרים, וגם קבלתי ממנו כל דמי החמץ עד פרוטה אחרונה, דהיינו שקבלתי ממנו ערבון דמי קדימה (שקורין דאון פיימענט) סך……… ……… כמנהג הסוחרים, ועל המותר עד תשלום כל הסך שיעלה ויגיע מא"י מוכ"ז לאחר המדידה והמשקל והמספר, כבר קבלתי ממנו חתימת יד ……… ……… ……… שנכנס בערב קבלן בעד הא"י מוכ"ז, ונתחייב בקגא"ס לסלק בעדו כל הסך שיגיע ממנו, אחר ניכוי הסך שלשה אחוזים 3% מכל מאה בעד ההוצאות הנ"ל, וסך ……… ……… בעד טרחתו, וסך ……… ……… הד"ק הנ"ל לזמן פרעון המבואר בהשטר עם חתימת יד הע"ק הנ"ל. ומעתה נקנה כל החמץ לא"י מוכ"ז מעכשיו ממש בקנין גמור לחלוטין בלי שום תנאי ושיור כלל, ואין לי עליו שום טענה ומענה ופ"פ בעולם, וכל המעות שיגיע ליד הא"י מוכ"ז בעד החמץ כשימכרנו כולו או מקצתו ליהודי אחר חג הפסח או לא"י אף גם בתוך הפסח, מחויב לסלק הכל להע"ק הנ"ל החתום בחתימת ידו ממש, ולא לידי כלל אפילו פרוטה אחת, והחתום הנ"ל הבטיח להמתין לו עוד שלשה ימים אחר חגה"פ, בכדי שאם לא ימכרנו לא"י, שיוכל למכרו לאחר חג הפסח ליהודים שבעיר, בכדי שירויח את הסך הנ"ל אם ירצה לטרוח, או שמא יבוא יהודי מחוץ לעיר ויתן יותר ממקח הנ"ל, ואם לא ירצה הא"י המוכ"ז לטרוח באלה, אזי אפשר שהחתום הנ"ל יקבל ממנו בחזרה החמץ ויתן לו ריוח דבר מועט כפי שיתפשרו ביניהם, ולי החתום מטה אין לי שום עסק בזה עם הא"י מוכ"ז. ועוד זאת השכרתי בשכירות גמורה לא"י המוכ"ז את כל המקומות של החמץ וכלים חמוצים וכן המקומות שהבע"ח נמצאים שם וניזונים שם כפי הרשום בשטרי הרשאה מהיום עד שלשה ימים אחר הפסח, שיוכל אז למכור החמץ ליהודים שבעירינו או שבחוץ לעיר, והשכרתי לו את כ"ז כפי המקח והשער השוה, וקבלתי ממנו דמי השכירות עד פרוטה אחרונה במזומנים, היינו שקבלתי ממנו ערבון (שקורין דאון פיימענט) ……… ……… ועל המותר קבלתי ממנו ח"י הערב קבלן הנ"ל כנ"ל, ושכירות המקומות יהי' במחיר אשר נברר לפי חשבון השכירות המשתלם בעד חדש כל מקום ומקום, ולפי ערך זה יהי' נחשב המחיר של הימים שהמקומות מושכרים ע"י להא"י הנ"ל, והמפתחות להמקומות של כל המיני חמץ הנ"ל, הן הנה עומדים מוכן בכל מקום ומקום וחפשים להא"י הנ"ל לקחתם וללכת לכל המקומות הנ"ל ואין למחות ע"י, ואם מישהו מהמוכרים לא יתנו, הרשות בידם לשבור המנעולים והדלת וליכנס. ואגב קנין שכירות החדרים והרפתים והלולים ומכלאות יהי' קנוי לו כל החמץ הנ"ל ביתר שאת ויתר עז על כל הקנינים הנ"ל, ושבאם לא יחול קנין אחד, אזי יחול קנין האחר, ולא יפסל ולא יגרע כח כתב זה מחמת איזה טעות חסר או יתיר אות תיבה, טשטוש או מחק, רק הכל יהי' נדרש לטובת קיום המכירה. והרשות נתונה להעתיק כתב זה בלשון המדינה באיזה מקום משפט כפי חוקי המדינה, ולשלם המכסים המתיחסים לזה להיות תוקף כתב זה כתוקף קאנטראקט הנעשה כנימוסי וחוקי המדינה, הן על שכירות המקומות הנ"ל, והן על מכירת החמץ הנ"ל. ולראי' באעה"ח היום יום …… בשבת …… לחדש ניסן שנת חמשת אלפים ושבע מאות ……… ……… פה עיר ………… נאום ……… ………

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org