עייל ונפיק אזוזי

אחרי הסתלקות רבינו הזקן בשנת תקע"ג, ובפרט אחרי שנדפס הנוסח בהוספות לשלחן ערוך שלו, פנו כמה מגדולי החסידים אל אחיו המהרי”ל, הכותב בתשובתו שנדפסה בספרו שארית יהודה (סי' י):

שלא מצאו אנשי חיל ידיהם להבין קריצת ורמיזת הקדמתו במ"ש דמה שנהגו לכתוב והמותר זקפתי עליו במלוה אינו מועיל לגדולי הראשונים ז"ל, וישוטטו אנה ואנה לבקש דברי גדולי הראשונים ולא ימצאו.

ומבאר המהרי"ל שם, שהכוונה היא לשיטת הרי"ף וסייעתו, שבמקום דעייל ונפיק אזוזי לא מועיל מה שכותב "והשאר זקפתי עליו במלוה".

פירוש הדברים הוא, שיש שני סיבות שהאדם מוכר את חפצו, א) שהיא עומדת למכירה ולכן מוכרה, ב) שהוא בהול להשיג מעות ולכן מוכר את חפצו.

והנה באופן הא' שאינו זקוק מיד למעות, אזי מועיל מה שמקבל רק דמי קדימה ואת השאר יקבל במשך הזמן. אמנם באופן השני, שהוא מוכר את חפצו כיון שהוא זקוק עתה למעות, שהוא עייל ונפיק אזוזי, אזי אינו מועיל מה שמקבל רק דמי קדימה, ואת השאר זוקף עליו במלוה, שהרי עתה הוא זקוק למעות.

וכך הוא גם במכירת חמץ, כיון שהוא עייל ונפיק אזוזי^CXV, לכן לא מועיל מה שכותב והשאר זקפתי עליו במלוה, ורק באופן שמעמיד ערב קבלן על שאר המעות, שאזי מפרש בזה שאינו מצפה לשום תשלום נוסף מהנכרי.

באותו אופן מבאר את דברי רבינו הזקן נכדו אדמו"ר הצמח צדק בכמה מקומות, וכבר הרבו לדון בזה בכמה ספרים^CXVI.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org