ש
שומרים, ארבעה
או"ח: מה, ג (כל האומנים ש"ש דתפיס לי' אאגרי' ונהנה, וכן במוכר, משא"כ המלוה על המשכון).
אהע"ז ח"א: צג, ו (כשלא קיבל אדעתה דפקדון פטור אפי' מפשיעה ורק במזיק בידים חייב). צג, ח (הניח לפניו ואמר הרי שלך לפניך ולא נטל ונאבד אם חייב באחריותו). צג, יג (הניח בבית או ביד הנפקד ולא קיבל שמירתו אם חייב באחריותו).
חו"מ: א, ג (האומר הא ביתא קמך אינו חייב באחריותו).
חידושים: קלד, ד (תפיס אאגרי' לכו"ע ש"ש). קמ, א (אמר הריני משלם ואיני נשבע אם יכול לחזור). קמג, ב (יחד לו בית, יש קפידא שלא יקחנו, ואינו חייב באחריותו). קמח, ד (שכיר יום ואומן העובד בבית בעה"ב אם הוי ש"ש. גמר מלאכתו ותפיס אאגרי'). קמט, א (אמר טול את שלך איני רוצה להיות ש. ותפיס אאגרי'). קמט, א-ג (הלוהו על המשכון הוי ש"ש ול"ה ספיקא דדינא, והוא מטעם שומר אבידה או דתפיס אמעותיו או דקונה משכון). קמט, ג (המלוה פירות על המשכון לכו"ע ש"ש).
פס"ד: כט, ג-ד (קנין משיכה). שכו, א-ב (אמר לו הנח, חילוקים בין בית, חצר, שוק ועל החמור).
עיי"ע אומנים. שבועות (שבועת השומרים).
החזרה
חו"מ: יז (החזירו לאשת המלוה הנו"נ בתוך הבית או למי שרגיל להפקיד אצלו או שזרק לו או שאמר לו תא ושקול זוזך אם חייב באחריותו. חילוק בין פקדון לשאלה והלואה). [כא, א] (שאל מפקדון והחזיר למקום שהי' מונח. נפטר מחיוב פשיעה וחייב בגניבה כו').
פס"ד: שלג, א-ב (אמר לו טול את שלך מתי פטור מאחריות. במעות).
ראה לקמן אצל שליח. עיי"ע מלוה ולוה (פריעה).
משכון
חו"מ: נג (כשעבר זמן פרעון ולא פרע אם בטל ממנו חיוב שומר שכר. חילוק בין זה לאומן דתפיס לי' אאגרי'. הפסד מעותיו שקול יותר מפרוטה דר"י. חילוק בין מ. לשומר אבידה).
נתערב בשלו
חו"מ: עא (כשנאבדו מקצתן מתי י"ל דלמא שלך נאבד ומתי ההפסד לפי ערך).
פקדון
אהע"ז ח"ב: רצג, א (כשהגט מופקד אצל המסדר בשעת חלות הגירושין. כשהנפקד מהמוכר קיבל עליו לזכות לקונה). רצג, ב (מה שהגט נשאר אצל המסדר אם נק' פ.).
פס"ד: שכו, ג (שולח מעות ע"י שולחני אם מותר להשתמש בהן). שכז, א-ב (כנ"ל). שכז, ג - שכט, ג (הפקיד אצלו מעות במקום שאסור להשתמש והרויח אם הריוח לבעל המעות). שכט, ג (הפקיד מעות ואמר בעל הפקדון תן לי פקדוני וארויח בו והוא מעכב משמתין לי' עד שיקבל עליו שיתן לו מה שירויח). שכט, ג - שלא, א (הפקיד י' חביות יין או סכום מעות ועירב עם שלו והחמיץ או נאבד חלקם אם יכול לומר לו שלך החמיצו ושלך נאבדו. חילוקים ביניהם. תלוי אם יכולים לומר שנעשו שותפים בהכל ואם הם דברים הנבללים). שלא, א-ב (ב' הפקידו אצל א' ונאבד חלק, ההפסד לפי החשבון או כל דפריש מרובא פריש). שלב, ד (חמץ המופקד אצלו אם יכול למכרו קודם שעה ה'). שלג, ד - שלד, ג (מוציאין ממון מהנפקד בסימנים בצירוף מה שידוע שהפקיד). שלד, ג - שלה, ב (גם בסי' מנין כשאין דרכן להצניע במספר זה, וי"א דדוקא בסי"מ או ב' סי"ב). שלה, ב-ג (ביתומים ולא אמיד ולא רגיל בביתו אם סגי בסי"ב). שלו, ב (כנ"ל. דין סי' עם עדי פ. שווה לטב"ע).
פשיעה
ראה לקמן אצל תחלתו בפשיעה. עיי"ע פושע.
שואל
חו"מ: ל [לה, ב] (חיוב אונס לא משעת משיכה רק משעה שנאנסה ולכן יורשים פטורים. מתנה ש"ח להיות כש. ממתי משתעבד). לב, ב (כנ"ל). פה (חילוק בין ש. בטובו שהוא לעולם למשאיל יורה שיבנה בביתו וישתמשו בשותפות שיכול לחזור ולבקש להחזיר היורה).
חידושים: צז, ב-ג (חיוב על מתה כי צריך לשמור שלא תבוא לידי חולי כו'. חיוב המקבל עליו להיות כש. החיוב משעת אונס או משעת תנאי).
עיי"ע ארבעה מינים. ציצית (שאולה). קידושין (מקדש בשאולה).
שואל שלא מדעת
אהע"ז ח"א: קיב, ה (חילוק בין שש"מ דפלוגתא אם הוי גזלן ללוה ש"מ דלכו"ע הוי גזלן).
חו"מ: עא (אם קונה מעת הגבהה. המפקיד ספרים אצל ת"ח מותר לקרות בו).
פס"ד: שכו, ב-ג (מעת הגבהה או מעת תשמיש. שש"מ קצת מהפקדון בודאי אינו מתחייב ע"י הגבהה). שכו, ג-ד (נתן לו מעות לשמור והחליפן בשלו. חילוק בין בעה"ב לשולחני). שכז, א (הפקיד דברים העשויין להשאיל והשתמש בהן והחזירם). שכז, ב-ג (נתן לו מעות לשמור והחליפן בשלו).
שוכר
שומר שמסר לשומר
חו"מ: א, ב (כשש. הב' תפס עבור טו"ת שיש לו על הבעלים מתחייב ש. הא').
חידושים: קמ, ד - קמא, א (טענת כיצד הלה עושה סחורה כו' כי שכירות ליומי' לא ממכר הוא. ש"ח שמסר לש"ש). קמא, א-ג (דין אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחד דהוי פשיעה אם הוא תלוי בדין שליחות הגט כשמסר לאחר דמבטל השליחות). קמא, ב-ג (כשהמפקיד או הנפקד דרכו להפקיד אצלו, אשתו ובניו של הנפקד או של המפקיד). קמא, ג (כשהא' ש"ש והב' ש"ח. כשהב' חייב מתי נפטר הא'). קמא, ד (החילוקים בין טעם דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר לטעם דלא מהימן לי בשבועה, ובין טעם דתחלתו בפשיעה לטעם דכיון דשינה נתחייב בכל האונסין). קמב, א (אם יש חילוק בין ש"ש שמסר לש"ח לש"ח שמסר לש"ש). קמב, ג (כשהב' הוא איש כשר ונאמן. כשקיבל הא' בבעלים).
פס"ד: שמט, ב (ש"ש שמסר לש"ח ונגנבה או נאבדה).
שליח
אהע"ז ח"ב: ערה, יא-ב (אמר שלחה ביד בני כו'. דוקא שא' בפניו או אפי' בפני עדים או בכתב. מטעם ערב ולא מטעם שליח).
שליחות יד
חו"מ: עא (הגביה הכיס ליטול דינר אם נתחייב בכולו).
פס"ד: שכז, א (ש"י במקצת בדבר העשוי ליחלק).
תחלתו בפשיעה וסופו באונס
חידושים: קמב, א-ב (תחלתו בגניבה ואבידה וסופו באונס. חילוק בין גניבה לאבידה). קמב, ד (כשלא נמשך האונס מחמת הפשיעה. חילוקים ושיטות בזה). קמג, א (תחלתו בגניבה ואבידה וסופו באונס).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור